 |
|
 |
|
ריפוי מחלות בעת העתיקה
מחברים:
גליה דורון; זהר הרקוב; פנוי פנוי
|
|
 |
|
 |
|
 |
כבר לפני כ-6,000 שנה נעשו ניתוח מוח. באתר ארכיאולוגי בחצי האי סיני נמצא שלד של גבר כבן ארבעים שבעצמות פניו נראה עיוות לצד ימין. לא ברור ממה סבל האיש, אבל ברור שגולגלתו נותחה באיזמל מנתחים. בגולגולת נתגלה נקב בקוטר 23 מ"מ, והוא נעשה כנראה באמצעות אבן צור. משערים שהחולה המשיך לחיות אחרי הניתוח, כי העצם התחדשה והפצע התאחה. זוהי עדות לניתוח המוח הקדום ביותר במזרח התיכון.
המצרים הקדמונים חילקו את המחלות לשלושה סוגים: מחלות שאפשר לרפא, מחלות שאפשר לנסות לרפא, ומחלות שאין סיכוי לרפא.
היו גם שלושה סוגי "רופאים": מרפאים-מנתחים, מרפאים-כוהנים ומרפאים-קוסמים (חרטומים). מחלתו של כל חולה אובחנה לפי סוגי המחלות, ובהתאם לכך הופנה החולה ל"מרפא" המתאים.
אלת הרפואה המצרית דאגה בעיקר לגרום למגפות לאויביה ולא לרפא מחלות.
מן הרפואה המצרית העתיקה:
• הלב הוא המרכז החשוב בגוף. כל מערכות הדם, הנשימה, המים, העצבים והגידים עוברות דרכו. הבטן מחוברת ישירות ללב, וכן השכל.
• מחלות מקורן ברוחות רעות ולכן כדי להירפא יש לגרש את הרוחות.
עצה מצרית לטיפול בכאב ראש:
שפשף את המקום הכואב בראשך בעזרת ראש של דג. הכאב יעבור ממך אל הדג.
|
