|
בִּשנֵי הַקצָווֹת שֶל כַּדוּר הָאָרֶץ יֵש שטָחים שׁוֹמֵמים, עֲמוּסֵי שֶׁלֶג וקֶרַח. אֲזוֹרֵי קוֹטֶב קָרים אֵלֶה נִקרָאים אַרקטיקָה ואַנטאַרקטיקָה. הַשֶמֶש אֵינָהּ זוֹרַחַת שָׁם בּמֶשֶך שׁישָה חוֹדָשים בּכָל שָנָה ואֵינָהּ שׁוֹקַעַת כּלָל בּשֵׁשֶת הֶחוֹדָשים הַנוֹתָרים. גַם כַּאֲשֶר היא מאירָה, קַרנֶיהָ חַלָשׁוֹת ולָכֵן קַר מאוֹד בָּאֲזוֹרים הַלָלוּ. אַנטאַרקטיקָה – אֵזוֹר הַקוֹטֶב הַדרוֹמי – היא הַמָקוֹם הַקַר ביוֹתֵר בּכַדוּר הָאָרֶץ. זוֹ יַבֶּשֶת עֲנָקית (גדוֹלָה בּשִטחָהּ מֵאַרצוֹת הַבּרית) וּמכוּסָה בּקֶרַח, עוֹביָיהּ שֶל שִכבַת הַקֶרַח מַגיעַ בִּמקוֹמוֹת אֲחָדים ל-2,000 מֶטֶר. הַיַבֶּשֶת מוּקֶפֶת בָּאוֹקיָינוֹס, אֲשֶר קוֹפֵא בַּחוֹרֶף. אֲפילוּ בַּקַיִץ הַטֶּמפֶּרָטוּרָה עוֹלָה בּקושי מֵעֵבֶר לִנקוּדַת הַקיפָּאוֹן. בּאַנטאַרקטיקָה חַיים רַק מַדעָנים וּמַגיעים אֵלֶיהָ מבַקרים מעַטים.
הָאֵזוֹר הָאַרקטי מִסָביב לַקוֹטֶב הַצפוֹני אֵינוֹ יַבֶּשֶׁת. זֶהוּ אוֹקיָינוֹס עֲנָקי הַמוּקָף בּיַבָּשוֹת שוֹנוֹת. הָאוֹקיָינוֹס קָפוּא בּרוּבוּ כָּל הַשָנָה. בּשוּלֵי הָאֵזוֹר הָאַרקטי הָאַקלים שוֹנֶה.
בִּמקוֹמוֹת מסוּיָמים מֶזֶג הָאֲוִויר חַם בּמידָה מַספֶּקֶת לגידוּל צִמחייָה. הָאֶסקימוֹאִים חַיים בָּאֵזוֹר מֵאָז הַתקוּפָה הַפּרֶהיסטוֹרית.
הָאֵזוֹר הָאַרקטי
אזור הקוטב הצפוני הוא החלק הצפוני ביותר של כדור הארץ. אזור זה כולל את כיפת הקרח הקוטבית וכן חלקים מנוֹרוֶוגיָה, משוֶודיָה, מפינלַנד, מגרֶנלַנד, מאָלַסקָה ומקָנָדָה. גושי קרח צפים מכסים חלק גדול מהאוקיינוס האַרקטי. גם האי גרֶנלַנד מכוסה ברובו בכיפת קרח תמידית.
החלק היבשתי של אזור הקוטב הצפוני הוא ברובו טונדרָה – מישורים נמוכים, ביצתיים וזרועי עשב. שבטים נודדים, כמו הלָפּים, רועים כאן אַיָילים מבוּיָתים. בני אדם גרים גם באזורים הצפוניים יותר, המכוסים בחלקם הגדול בקרח. שבטי האינדיאנים האינוּאיטים החיים בצפון קָנָדָה מתפרנסים מציד ומדיג. דרכי החיים המסורתיות משתנות בגלל בואם של מהגרים לאזור. הם נמשכים למשאבים הטבעיים העשירים של האזור האַרקטי ומביאים אתם תרבויות וטכנולוגיות חדשות.
אַנטאַרקטיקָה
אַנטאַרקטיקָה נמצאת בקצה הדרומי של העולם ומשתרעת על פני 14 מיליון קמ"ר. היבשות הקרובות אליה ביותר הן אפריקה, אמריקה הדרומית ואוסטרליה.
הנקודה הגבוהה ביותר באַנטאַרקטיקָה היא מָסיף וינסון (5,140 מ').
כמות המים המתוקים באַנטאַרקטיקָה גדולה יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם. המים קיימים שם בצורת קרח. גשם אינו יורד באַנטאַרקטיקָה לעולם, אבל בכל שנה נוספת ליבשת שכבה דקה של שלג חדש (10-15 ס"מ). הרוחות העזות הנושבות שם רוב הזמן עושות את אַנטאַרקטיקָה למקום קשה ובלתי נעים לאנשים ולבעלי חיים. היצור החי היבשתי הגדול ביותר שחי על האדמה באַנטאַרקטיקָה הוא חרק זעיר, אך באיים שליד החופים חיים גם פּינגווינים ועופות אחרים. המדענים נעים באַנטאַרקטיקָה בכלי רכב מיוחדים. הקור האכזרי ששורר ביבשת לא הפריע למדינות אחדות להשתלט על שטחים נרחבים שלה, בתקווה למצוא מַחצָבים יקרים מתחת לקרח. אבל אֲמָנָה בינלאומית מונעת בינתיים את הכּרייָה ביבשת הקפואה.
מַחצָבים
בשני האזורים יש מחצבים חשובים: זָהָב, נחוֹשֶת, אוּרַניוּם וניקֵל; אך ניצולם עלול להפר את האיזון הסביבתי העדין.
| ביבליוגרפיה: |
|
| כותר: |
ארקטיקה ואנטארקטיקה |
| שם
הספר:
|
האנציקלופדיה המאוירת לילדים |
| עורך הספר:
|
פדר, יון |
| תאריך: |
1993 |
| בעלי זכויות
: |
כתר הוצאה לאור |
| הוצאה לאור:
|
כתר הוצאה לאור |
| הערות: |
1. בראש השער: כל העולם כולו.
2. התוכן:
1) אבולוציה - אסטרונומיה.
2) אסיה - בעלי חיים בארץ ישראל.
3) בר מצוה - זבובים.
4) זוחלים - ימי הבינים.
5) ימים ואוקינוסים - מונגוליה.
6) מוסיקה - ניווט.
7) נייר - פורים.
8) פחם - קרקע.
9) ראש השנה - תרופות.
10) אישים - ידיעון - מפתח. |
| הערות לפריט זה: |
1. הפריט לקוח מתוך כרך 1: אבולוציה - אסטרונומיה.
|
|
|
