|
 |
 |
 |
חזרה3 |
במסגרת הויכוח על הגדרת המושג "אינטליגנציה" שימו לב לאחת ההגדרות המוזרות יותר שניתנו למושג: "אינטליגנציה היא כל מה שמבחני המשכל מודדים" (בינה). הגדרה זו נראית תמוהה מעט משום שאם התקשנו להגדיר את המושג כיצד ניתן לבנות לו מבחן המודד אותו?
חוקרי מדעי החברה מכנים הגדרה מסוג זה בשם "הגדרה אופרטיבית".
הגדרה אופרטיבית (ביצועית) אינה מגדירה את מהות המושג אלא את האופן שבו הוא נמדד. הגדרה אופרטיבית לאינטליגנציה מניחה שאם נסכים, ברמה המעשית בלבד, על התכנים שייבדקו, הרי שנוכל לבדוק מי אינטלגנטי ומי לא גם אם לא קיימת הסכמה ברמת ההגדרה התיאורטית.
היות וקיימות סוגי תפיסות שונות לגבי תכולת האינטליגנציה (כושר כללי או גורמים ספציפיים) ברור שלמבחני המשכל השונים שניבנו יש קשר לתפיסת האינטליגנציה. נציג בפניכם שני מבחנים: מבחן בינה-סימון ומבחן וקסלר אשר ניבנו על בסיס תפיסות אלו .
 |
מבחן בינה - סימון |
מבחני המשכל נועדו לתת מענה לשאלת מחנכים לגבי האבחנה והאיתור של תלמידים בעלי יכולת להמשך לימודים מול תלמידים שאינם בעלי יכולת להמשך לימודים.
ב- 1905 פורסם מבחן אובייקטיבי שניסה לתת תשובה לשאלות אלו: מבחן האינטליגנציה של בינה-סימון אשר נבנה לאור גישתו של ספירמן (השערת הגורם הכללי) כולל שאלות הבודקות הבנה ושיפוט. מבחן זה נקרא על שם שני מחברי המבחן: אלפרד בינה, שהיה פסיכולוג ו- תיאודור סימון, רופא שעבד עם בני נוער בעלי פיגור שכלי.
נציין עוד כי ב- 1906 תורגם המבחן מצרפתית לאנגלית באוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב וקיבל את השם : מבחן סטנפורד-בינה. המבחן בגירסתו הסופית עודכן ב- 1960.
|
הנחת החוקרים: אופן בניית המבחן: שאלות ש- 60% מבני קבוצת הגיל ענו עליהן נכון נכללו במבחן שחובר לבני אותו הגיל. שאלה ש- 60% מבני קבוצת הגיל התקשו לענות עליה הועברה לקבוצת בני הגיל הבא ואילו שאלה שמעל ל- 60% מבני קבוצת הגיל ענו עליה נחשבה לקלה והועברה לשכבת בני הגיל שמתחתיהם. בדרך זו ניבנו מבחנים שונים לכל קבוצת גיל. במבחן 6 תת חלקים. תשובות נכונות על כל אחד מהם מקנה 2 חודשי משכל. סה"כ: שנת משכל שלמה. |
|
חישוב מנת המשכל |
ניפנה כעת להסבר כיצד חושב הציון על פי מבחנם של בינה-סימון:
|
אופן חישוב הציון: בשלב ראשון חושב ציון המשכל באמצעות נוסחת הפחתה: גיל שכלי (גילו של הילד על פי הציון שקיבל במבחן) אלא שאז הועלתה ביקורת על שיטת חישוב זו על ידי חוקר בשם שטרן. הסיבה לביקורת נבעה מכך שהפרש /פער בגילאים השונים אינו זהה. לדוגמא: הפער שצבר ילד בגיל 7 אשר ענה על מבחן של בני 5 הוא פער של שנתיים. פער זה קיים גם אצל בן 16 שענה על מבחן ברמת בני 14 אך ברור שהפער של בן החמש גדול יותר. לאור האמור לעיל, הוצעה בשלב השני הנוסחא הבאה: מנת משכל: היחס בין גילו השכלי של הילד לגילו הכרונולוגי תחושב באמצעות חלוקת הגיל השכלי בגיל הכרונולוגי והכפלתו ב- 100: | ||
|
מנת משכל = |
גיל שכלי..... |
100x |
|
גיל כרונולוגי | ||
|
חישוב הנתונים שבדוגמא למעלה יראה לנו מדוע לא נכון היה לבצע הפחתה בלבד:
הילד שגילו הכרונולוגי 7 קיבל בגילו השכלי 5 ולכן מנת המשכל שלו היא: 71.4. לעומתו הנער שגילו הכרונולוגי 16 וגילו השכלי 14, מנת משכלו תהיה 87.5 . אמנם איננו יודעים עדיין מה משמעות הציונים אך אנו רואים בבירור שהנוסחא של שטרן נכונה יותר משום שהיא מציגה תמונה של הילד יחסית לבני גילו. | ||
אינטליגנציה : מדידת האינטליגנציה - מבחן בינה וחישוב המשכל (פריט זה)
אינטליגנציה : מדידת האינטליגנציה - מבחן וקסלר
אינטליגנציה : מדידת האינטליגנציה - התפלגות המשכל
אינטליגנציה : מדידת האינטליגנציה - מבחני המשכל ככלי מדידה
אינטליגנציה : מדידת האינטליגנציה - ביקורת על מבחני המשכל
| ביבליוגרפיה: | ||||||||||||||
|
|
|
חזרה3 |
 |
הדפסה | ||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. | |||||||
|
|||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. |