|
 |
 |
 |
חזרה3 |
 |
גזירה קווית - תרשים |
בגזירה הקווית יש תמיד בסיס, שהוא מילה כלשהי, ואליו עשויות להתקשר מוספיות גזירה (תחיליות, סופיות) או בסיסים נוספים.
למוספיות הגזירה יש משמעויות אופייניות. חלקן דומות למשמעויות של המשקלים, כמו -סָן לבעלי מקצוע, -וּת לשמות מופשטים.
בסיסים שונים עשויים להתחבר בכמה אופנים, כגון: הֶלְחֵם (מִדְרְחוֹב, חַיְדַּק), וראשי תיבות (דּוּחַ, מַנְכָּ"ל). כל אלה הם בסיסים, שיוצרים בהתחברותם מילה, כלומר - ערך מילוני.
בגזירה הקווית בנויים שמות-עצם, תארים ותוארי פועל (אך לא פעלים).
מוספיות הגזירה נחלקות לסופיות ולתחיליות.
|
סופיות גזירה |
|
-סָן |
סופית זו מציינת בעיקר משמעות של בעל מקצוע, עיסוק או תכונה, כגון: מִנְהֲלָן, תּוֹרָן, פַּרְדְּסָן. |
|
-סַאי |
סופית זאת, כמו הסופית -סָן, מציינת בעיקר משמעות של בעל מקצוע, עיסוק או תכונה, כגון: יוֹמָנַאי, מַחְסְנַאי, תַּרְמִילַאי, יַמַּאי. |
|
-סִיָּה |
בשמות בעלי סופית זאת יש כמה קבוצות של משמעות: |
|
-וֹן |
בין השמות בעלי סופית זו נוכל למצוא את קבוצות המשמעות האלה: |
|
-סִית |
סופית זו, בדומה לסופית -וֹן אופיינית למשמעויות: |
|
-וּת |
הסופית הזאת, יכולה להיצמד למילות בסיס שונות וליצור שמות מופשטים: מנהיגוּת, נוכחוּת, נאמנוּת. |
|
-סִי |
הסופית -סִי מיוחדת ליצירת שמות תואר. בעברית בת-זמננו שמות תואר רבים בנויים בדרך זו: יַמִּי, מִשְׁפָּטִי, מַלְכוּתִי. לסופית -סִי יש חלופות כמו: -סָאִי, -סָנִי, -וֹנִי: אוניברסיטָאִי, קולָנִי, עירוֹנִי. הסופיות -סִית, -וֹן מביעות הקטנה, אולם משמעות ההקטנה מובעת לפעמים בדרך אחרת: הכפלה של חלק מעיצורי הבסיס, כמו: כּלבלב, שפמפם, דגיג, חתלתול. בלשון הדיבור מקובל גם להוסיף סופיות לועזיות כמו: צ'יק, 'לֶה: בחורצ'יק, בובה'לה, חנה'לה. |
|
סופיות גזירה לעומת משקלים |
לעתים מוספיות הגזירה (השייכות לגזירה הקווית) דומות במשמעות ובצליל למשקלים (השייכים לגזירה המסורגת - שורש ותבנית).
בגזירה המסורגת הכרנו את משקל קַטְלָן כמו: בַּטְלָן, רַקְדָּן, המציין גם הוא משמעות זו. גם משקל קַטְלָן מסתיים ב-סָן, אך זהו -סָן שהוא חלק מן המשקל ולא מוספית שמתקשרת למילת בסיס.
במשקל קַטְלוּת, האופייני לשמות עצם מופשטים, כגון: כַּשְרוּת, עַצְלוּת, ההברה -וּת איננה מוספית, אלא חלק מן התבנית. המילים במשקל זה אינן בנויות מבסיס וממוספית, אלא משורש ומתבנית. למשל, המילה כַּשְרוּת בנויה מן השורש כ-ש-ר ומהתבנית סַסְסוּת.
|
תחיליות גזירה |
לעתים מוספיות הגזירה מתחברות לתחילת הבסיס ואז הן "תחיליות גזירה".
תחיליות גזירה עבריות:
העברית שאלה גם תחיליות גזירה משפות זרות:
|
בסיס ובסיס, ראשי תיבות |
דרך אחרת של גזירה קווית היא התחברות של בסיסים, כלומר אל הבסיס נוסף בסיס אחר (ולא מוספית), ושניהם יוצרים מילה חדשה:
בסיס ובסיס - כמו: תַּקְלִיט+אוֹר=תַּקְלִיטוֹר; מִדְרָכָה+רְחוֹב=מִדְרְחוֹב; חַי+דַּק=חַיְדַּק. שני הבסיסים - בשלמותם או תוך החסרת חלקים מתוכם - מתחברים זה אל זה ויוצרים יחד מילה.
ראשי תיבות שהפכו למילה - אל העיצורים של ראשי התיבות נוספות תנועות, וכך נוצרת מילה: מַזְלָ"ט (מטוס זעיר ללא טייס), לוּ"ז (לוח זמנים), מַנְכָּ"ל (מנהל כללי).
המילה הנוצרת מהתחברות הבסיסים הופכת ליחידה מילונית אחת, ומשמעותה שונה מצירוף המשמעויות של כל אחד משני הבסיסים בנפרד. למשל: מִדְרָכָה ו-רְחוֹב הן שתי מילים, שמשמעותן שונה לגמרי ממשמעות צירוף הבסיסים מִדְרְחוֹב.
|
גזירה קווית - טיפים
דוגמות: |
| ביבליוגרפיה: | ||||||||||||
|
|
|
חזרה3 |
 |
הדפסה | ||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. | |||||||
|
|||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. |