 |
|
 |
|
הגה וצורות : שווא נע, שווא נח מחבר:
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות לשון
|
|
 |
|
 |
|
 |
 |
שווא נע, שווא נח - תרשים |

השווא הנע והשווא הנח מיוצגים על-ידי אותו הסימן - סְ, לכן יש לדעת להבחין ביניהם.
 |
השווא |
השווא הוא סימן לשתי תופעות: שווא נח המסמן חוסר תנועה, ושווא נע המסמן תנועה שנחטפה. בימינו קשה להבחין בין שניהם לפי ההגייה, ולכן צריך להיעזר בסימני זיהוי, שעיקרם: בסוף מילה - תמיד שווא נח; בראש מילה - תמיד שווא נע; כשיש שני שוואים רצופים באמצע מילה - ראשון נח, שני נע;
כשיש שווא אחד באמצע מילה - הוא נע, רק אם מוצאו מתנועה.
 |
שווא נע מול שווא נח |
השווא הנע מסמן תנועה שנחטפה, מוצאו מתנועה. כלומר, שווא נע נוצר על-ידי היעלמות של תנועה (חיטוף). השווא הנע נמצא במילה בתחילת ההברה: כְּתוּ-בִים, רָ-שְמוּ.
השווא הנח מסמן חוסר תנועה, הוא בלתי משתנה בנטייה, והוא נמצא במילה בסוף ההברה: מִכְתָּבִים, הִתְבַּזְבֵּז, שָלַחְתְּ.
 |
איך בודקים את סוג השווא? |
אם השווא באמצע המילה "חוזרים למקורות" ומחפשים את צורת היסוד. בשם - צורת היסוד היא צורת היחיד-זכר ללא תוספות. בפועל - פונים אל צורת הנסתר, אבל באותו הזמן או הדרך:
פועל בעבר (הִלְבַּשְתֶּן) - בודקים בנסתר עבר (הִלְבִּיש). פועל בבינוני (מִתְקָרְבִים) - בודקים ביחיד בינוני (מִתְקָרֵב). פועל בעתיד (תִּגְזְרוּ) - בודקים בנסתר עתיד (יִגְזֹר). פועל בציווי (כַּבְּדוּ) - משווים לנוכח, כלומר - לצורת היחיד (כַּבֵּד!). בפועל מִתְקָרְבִים: השווא הראשון אינו משתנה בצורת היסוד (מִתְקָרֵב), ולכן הוא שווא נח, ואילו השווא השני משתנה בצורת היסוד (מִתְקָרֵב), ולכן הוא שווא נע.
 |
חיטוף |
השווא הנע נוצר על-ידי חיטוף. החיטוף הוא תהליך של היעלמות תנועה. קורה שתנועה נחטפת, כאשר הטעם מתרחק ממנה:

שווא נע, שווא נח - טיפים
כיצד נזהה את סוג השווא?
כדי לזהות שוואים יש לזכור כי:

דוגמות:
- כָּתְבוּ – צורת היסוד: כָּתַב. בצורת היסוד יש תנועה (במקום השווא), ולכן זהו שווא נע.
- יִתְחַשְּׁבוּ – צורת היסוד: יִתְחַשֵּׁב. יִתְחַשְּׁבוּ השווא הראשון מקורו באפס תנועה, לכן הוא שווא נח. השווא השני מקורו בתנועה, לכן הוא שווא נע.
- לוֹמְדִים – צורת היסוד: לוֹמֵד. לוֹמְדִים שווא נע, כי בצורת היסוד יש תנועה.
|
|