 |
|
 |
|
חמאס (תנועת ההתנגדות האִסלאמית)
מחברת:
יעל פרייס-שמשי
|
|
 |
|
 |
|
 |
 |
תנועת החמאס הוקמה בשנת 1987, עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה ביהודה ושומרון, על-ידי השיח' אחמד יאסין. הוא הקים את הארגון על בסיס התשתית החברתית והדתית של ארגון ה"אחים המוסלמים" ברצועת עזה.
עיקרי האידיאולוגיה של התנועה, המנוסחים באמנת החמאס משנת 1988, הם:
- מחויבות לאִסלאם כדרך חיים.
- אי הכרה בזכות קיומה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית ועצמאית וניהול גי'האד (מלחמת קודש) נגדה, תוך שימוש בטרור מתאבדים.
- הקמת מדינה אִסלאמית פלסטינית על כל שטחי ארץ-ישראל.
- שילוב בין רעיונות אִסלאמיים ובין לאומיות פלסטינית.
- סולידאריות חברתית והימנעות ממלחמת אחים.
לשם השגת יעדיה נוקטת החמאס בשילוב של שני אמצעים עיקריים: דעווה וג'יהאד: מצד אחד, הקמת מערך רחב של אגודות צדקה, הדואגות לרווחת השכבות החלשות בחברה הפלסטינית (דעווה); ומן הצד האחר, שימוש באותו מערך להפצת היעדים האִסלאמיים הקיצוניים של התנועה, גיוס פעילים לשורותיה, וביצוע פעולות טרור (דרך הג'יהאד).
תנועת החמאס החלה לבצע פיגועי התאבדות נגד ישראל באפריל 1994, ועם הזמן האמצעי הזה הפך לדפוס הפעולה הקבוע של הארגון, ואף קיבל הכשר דתי. עד היום בוצעו על-ידי החמאס מאות פיגועים, ובהם פיגועי התאבדות רבים, שגרמו למותם ולפציעתם של אלפי ישראלים. במהלך אינתיפאדת אל אקצה, שהחלה בשנת 2000 ונמשכת עד היום (2006), התחזק כוחו של הארגון בשטחים, ובמקביל גברו פעולות הטרור שלו נגד ישראל, שבוצעו בעיקר על-ידי גדודי עז-א-דין אל קסאם, המכונים "הזרוע הצבאית" של התנועה.
התגובה של ישראל היא מדיניות של חיסולים ("סיכול ממוקד") נגד פעילי התנועה ומנהיגיה, שכחלק ממנה חוסל בשנת 2004 מייסדה ומנהיגה הרוחני, אחמד יאסין. במקומו מונה חאלד משעל, המכהן גם כראש הזרוע המדינית של החמאס מחוץ לשטחי הרשות הפלסטינית. כמנהיג החמאס בשטחים מונה עבד אל-עזיז רנטיסי, שחוסל אף הוא ב-17 באפריל 2004.
בבחירות לרשות הפלסטינית שנערכו בשנת 2006, הפתיעה תנועת החמאס וזכתה ברוב גדול של מושבים בפרלמנט הפלסטיני, ובעקבות זאת מונה אסמאעיל הניה, הנחשב למספר אחד בהנהגת החמאס, לראשות הממשלה הפלסטינית.
הצורך להתפשר עם הנסיבות הפוליטיות ועם המציאות הכלכלית הוליד בתנועת החמאס את הצורך להתפשר על יישום האידיאולוגיה הקיצונית שלה. מחמוד אל-זהאר, אחד ממנהיגיה הבולטים של התנועה, אמר: "עלינו לחשב את העלות והתועלת של המשך המבצעים הצבאיים. אם נוכל להשיג את מטרותינו בלי אלימות, נעשה כן... החלטת חמאס לפעול מתוך ריסון עצמי אינה סותרת את מטרותינו... לעולם לא נכיר בישראל, אך ייתכן שתתקיים בינינו הפוגה במשך ימים, חודשים או שנים". דברים אלה מכילים את הדילמה של חמאס, שהתחדדה עוד יותר מאז עליית הארגון לשלטון.
|
