 |
|
 |
|
מתנה
מחבר:
גשר מפעלים חינוכיים
|
|
 |
|
 |
|
 |
מתנה היא דבר שאדם נותן לחברו ללא תשלום, לאות חיבה והוקרה, או לזכר אירוע כלשהו. לעיתים באה המתנה לשם השגת רווח כלשהו לנותן המתנה.
מילים נרדפות: תשורה, מנחה, משאת, שי, דורון.
גם תרומת הקודש לבית המקדש ולכוהנים נקראת מתנה (שמות כ"ח 38; דברים ט"ז 17-16). כהונת הכבוד שניתנה לכוהנים לשרת בקודש נקראת 'עבודת מתנה' (במדבר י"ח 7), והלווים המשרתים בקודש נחשבים למתנה לה' (שם, פסוק 6). התנ"ך מצווה על מתן מתנת-יד (דברים ט"ז 17-16), מתנות כהונה, עניים וכדומה.
דוגמאות לשימוש במילה מתנה כתשורה:
מתנה: אברהם נותן לבני הפילגשים מתנות, כדי שיוותרו על זכויות הירושה שלהם (בראשית כ"ה 6);
בפורים נהוג לתת מתנות לעניים (אסתר ט' 22);
בעל ספר משלי אומר "שונא מתנות יחיה" (ט"ו 27).
מנחה: "קחו מזמרת הארץ בכליכם, והורידו לאיש (=ליוסף) מנחה" (בראשית מ"ג 11, ושוב בפסוק 15, ועוד); "במנחה פניךְ יחלו" (תהלים מ"ה 13).
מַשְׂאֵת: "וישא משאות מאת פניו אליהם, ותרב משאת בנימין ממשאות כולם" (בראשית מ"ג 34); "ויתן משאת כיד המלך" (אסתר ב' 18) ועוד.
תשוּרה: "ותשורה אין להביא לאיש האלוהים " (שמואל א, ט' 7).
שי: "לךָ יובילו מלכים שי" (תהלים ס"ח 30).
דורון – מילה מאוחרת, בתר-מקראית, על פי היוונית: "התחיל משלח להם דורונות" (בראשית רבה, ע"ט); "התקין [יעקב ] עצמו לשלושה דברים – לדורון, לתפילה למלחמה " (רש"י לבראשית ל"ב 9).
מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
|
