|
 |
בַּמְצוּדָה בְּתֵל עֲרָד – מצודה יִשְׂרְאֵלִית מִתְקוּפַת המלוכה – הִתְגַלָה מִקְדָשׁ, שהיה, כַּנִרְאֶה, מקדש לה'. הַמִקְדָשׁ פעל כ-200 שנה – מן המאה התשיעית לפנה"ס ועד סוף המאה השמינית לפנה"ס. הַמִקְדָשׁ בנוי מִשְׁנֵי חלקים: הֵיכָל וּדְבִיר. ההיכל הוא האולם הרחב, וְהַדְבִיר הוא חֶדֶר פנימי, הַמְכוּנֶה גם "קוֹדֶשׁ הַקוֹדָשִׁים". מבנה זה מקביל למבנה של מִקְדַשׁ שְׁלֹמֹה, בִּירוּשָׁלַיִם: "וַיִּבֶן אֶת ... הַבַּיִת ... וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת לִדְבִיר לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים." (מלכים א ו 15) בְּמִקְדָשׁ בְּתֵל עֲרָד נמצא מִזְבֵּחַ הבנוי מִמַעֲטֶפֶת של אַבְנֵי גְוִויל, אבנים לא מסותתות, וּבְתוֹכוֹ מילוי של עָפָר מְעוֹרָב בַּאֲבָנִים קטנות. על גבי המזבח הונחה אבן שטוחה, שעליה, כנראה, הִקְרִיבוּ את הַקָרְבָּן. זהו מִזְבַּח הָאֲדָמָה שנזכר בַּחוֹק המקראי: "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ ... וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלֲלֶהָ." (שמות כ 21) בְּתֵל עֲרָד נמצאו גם עֲצָמוֹת רבות של בעלי-חיים, רובן עַצְמוֹת צאן, שֶׁכַּנִרְאֶה היה הקרבן שאנשי המצודה העדיפו להקריב.בַּדְבִיר, קוֹדֶשׁ הַקוֹדָשִׁים של מִקְדַשׁ עֲרָד, נמצאו שני מִזְבְּחוֹת קְטוֹרֶת עשויים מֵאַבְנֵי גיר מְסוּתָתוֹת. על הַמִזְבְּחוֹת נמצאו שרידי הקְטוֹרֶת – חומר אורגני שָׂרוּף. עוד נמצאו בַּדְבִיר: מַצֵבַת אבן וּשְׁתֵי קַעֲרוֹת חֶרֶס. על אחת הַקְעָרוֹת נֶחְרְתוּ האות ק והאות ש. שתי האותיות האלה הן, כנראה, קיצור של המילה קֹדֶשׁ . על הקערה האחרת נֶחְרְתוּ האות ק והאות כ , והכוונה היא: קודש הכוהנים. נִרְאֶה, כי אלה הן קַעֲרוֹת מִנְחָה, אשר הובאו אל הכוהנים בַּמִקְדָשׁ בַּעֲרָד. השערה זאת מקבלת חיזוק מן הַאוֹסְטְרָקוֹנִים (שִׁבְרֵי חֶרֶס כתובים), שנמצאו במקדש, וַעֲלֵיהֶם נכתבו שמות של שני כוהנים מִמִשְׁפָּחוֹת מוכרות מן המקרא: פֳשחוּר ומרמוֹת.
ביבליוגרפיה: |
|
כותר: |
המקדש בערד |
שם
הפרסום מקורי:
|
מקראנט |
תאריך: |
2005 |
בעלי זכויות
: |
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית |
הוצאה לאור:
|
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית |
הערות: |
1. פרסום מקורי שנכתב עבור אתר מקראנט. |
הערות לפריט זה: |
1. עריכה ובימוי : שירלי ברקוביץ. צילום : חיים צבר. 2. הצילומים בתל ערד באדיבות רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים. 3. איורי בית המקדש ובהמות הקרבן באדיבות מכון המקדש. 4. צילומי הממצאים הארכיאולוגיים באדיבות רשות העתיקות ומוזיאון ישראל.
|
|
|