התנועה האיסלאמית וקשר הטרור מחבר: מנדי ספדי

חזרה3

התנועה האיסלאמית בישראל, בראשותו של ראאד סלאח, פועלת לכיבוש כלל עולמי של האיסלאם אידיאולוגיה זו צריכה להדיר שינה מעיני האמונים על ביטחון מדינת ישראל, אך המדינה מאפשרת לו מרווח פעולה היכולת להפעיל טרור רצחני אינה מצויה בידי סלאח ולכן הוא מסתפק בפעילות מחתרתית של הטפה והסתה להכנת תשתית הטרור האנושית לזמן אמת.

▪ ▪ ▪

תנועת "האחים המוסלמים", שהולידה תנועות רבות בעקבותיה, ביניהן גם התנועה האיסלאמית, נוסדה במצרים במרץ 1928 ע"י חסן אל-בנא, שנולד בכפר נידח במצרים בשנת 1906. אל-בנא ורבים מיורשיו בתנועות האיסלאמיות, ראו עצמם כממשיכי מצוות ההטפה לאיסלאם, שהחלו בה עוד מוחמד והחליפות שאחריו. הם חתרו ל"שחרור" מידי השלטון הזר ולהחזרת כל השטחים שנכבשו ע"י מוחמד לחזקת האיסלאם, ואף להרחבת גבולותיהם ולהקמת מדינה איסלאמית הפועלת לפי חוקי האיסלאם. מדינה זו תתנהל במבנה חברתי איסלאמי, תצהיר על מבנה לאומי איסלאמי ותפיץ את דת האיסלאם בעולם. כמו כן הדגיש חסן אל-בנא בחזונו זה כי במידה ולא תוקם מדינת האיסלאם, מנהיגי האיסלאם יהיו האשם היחיד בכך. לא אחת כפר אל-בנא במנהיגותם והאשימם בטמאת הארץ בהתחנפותם לשליטים זרים ובסגידה לכסף.

אחד מאבני הדרך של אל-בנא היא ש"האיסלאם הוא השתחוות לאלוהים והנהגה, דת ומדינה, רוחניות ועבודה, ג'יהאד ושליטה, קוראן וחרב ובכל השילובים האלה אי אפשר להפריד אחד מהשני". הראיה שכל אדמה שעבר בה האיסלאם היא אדמת קודש איסלאמית שאין לוותר עליה לכופר הזר כהגדרתו, היא הבסיס לבניית תשתית מחתרתית צבאית, לגיוס שני גדודי ג'יהאד ולשיגורם לארץ ישראל להילחם לצד הפלשתינים. אמירה נוספת שלו שעל בסיסה פועלות כלל התנועות האיסלאמיות היא ש"אומה שיודעת לייצר מוות, ויודעת למות מות השהידים, אלוהים גומל לה בעולם הבא, היכונו ליום הקדוש ותקפידו להפנים שהמוות יוצר לכם חיים, שהרי בכל מקרה סופו של אדם למות אזי עדיף למות שהידים".

חסן אל-בנא מהווה מודל חיקוי בחצרו של מנהיג התנועה האיסלאמית ראאד סלאח, המושפע מדמויות מרכזיות שהנהיגו ארגונים איסלאמיסטים רדיקאלים. בנוסף לחסן אל-בנא ולתורת הג'יהאד המאורגן בקבוצות קיצוניות, שמשתמשים בקוראן ובהיסטוריה האיסלאמית להכשרת מעשי רצח מתועב וטרור, ראאד סלאח אימץ את דרכי הפעולה של חאג' אמין אל-חוסיני. בקו דמות ברור שלעיתים גם מתעלה סלאח על היצירתיות של אל-חוסיני, מוביל את מאבק האיסלאם להשמדת מדינת ישראל מתוך גבולותיה.

אידיאולוגיה זו של התנועה האיסלאמית והעומד בראשה, צריכה להדיר שינה מעיניהם של האמונים על בטחונה של מדינת ישראל. המדאיג הוא שהמצב העובדתי אינו מעיד על כך ולראאד סלאח ניתן המרווח הדרוש מבחינתו כדי לפעול. מלבד מעצר חובבני שלא היה מגובה בחומר רלוונטי ולוקה בחוסר ביסוס משפטי מלומד, איש אינו מפריע לסלאח להתחזק ולהעצים את כוחו בהפצת האידיאולוגיה שעתידה להמיט אסון במידה ותגיע לידי מימוש ראשוני.

עבדאללה נימר דרוויש הבין שאין לקצר את הקץ והקים את ארגון "אוסרת אלג'האד" ונעצר בשנת 80. במהלך שלוש שנות מאסרו, הוא השלים עם תורת השלבים, חזרה בתשובה, בניה וגיבוש העדה (אומה) איסלאמית, הג'יהאד. ראאד סלאח אימץ תורה זו אך הקצב האיטי והמתינות שגילה דרוויש לאחר שחרורו לא חמדו לראאד סלא והוא התפצל בשנות ה- 90 מתנועת האם, אך שמר לעצמו את הזכות על שם "המותג" התנועה האיסלאמית, והלך בדרכם של מנהיגים ערבים מוסלמים קיצוניים בסלילת דרכי הפעולה של תנועתו.

סלאח אימץ את רוח מדיניותו מהמופתי חאג' אמין אל-חוסיני שהשתמש במסגד אל-אקצה לגיוס תמיכה איסלאמית ממדינות ערב. אל-חוסיני טען שקיימת מזימה להרוס את מסגד אל-אקצה, לשרוף אותו ולהחריב את קדושת האיסלאם בירושלים. באופן זה נוהג ראאד סלאח בקמפיין האיסלאמיסטי רדיקאלי "אל-אקצה בסכנה", ואפילו הרחיק לכת והתעלה על המופתי אל-חוסיני כאשר הכתיר את עצמו בתואר "שיח' אל-אקצה". תואר זה הוא בעל משמעות גדולה בקרב תומכיו בקרב התנועה האיסלאמית, שמהרגע שתואר זה "שיח' אל-אקצה" נפגע ע"י גורם זר, כאילו שמסגד אל-אקצה עצמו נפגע ולשם הגנה עליו מוכנים רבים למסור את נפשם למענו. כך סלאח מייצר לעצמו חסינות מפני אוכפי החוק ביצירת איום אינתיפאדה פנימית במידה וייעצר שוב, ומפנה לעצמו טווח פעולה בטוח דרכו פועל ללא מפריע להפצת אידיאולוגית החליפות לה הוא חותר.

ביטאון התנועה האיסלאמית "סאות אל-חק" משמש כשרת להפצת מאמרים של ראשי התנועה שתכליתם הסתה נגד מדינת ישראל ונטיעת תקווה לניצחון האיסלאם. סלאח פרסם בביטאון זה סדרה בת 15 מאמרים תחת הכותרת "ניצחון האל מגיע, ואין ספק בכך" (נסראללה אתי לא ריב פיה), שתוכנה סיפורי ניצחונות וגבורה של מנהיגי האיסלאם. במאמריו פותח סלאח בכך שמוחמד נהג לנטוע תקווה במאמיניו דווקא בשעות הקשות. האיסלאם, לטענתו, נמצא כיום בתקופה קשה של מתקפת מערב צלבנית וציונית, במטרה לעצור את השלבים המתקדמים של התפשטות האיסלאם על כל קצוות תבל.

סלאח מחלק במאמריו את הבשורה לחמישה שלבים שחלקם התקיים ועודנו קיים, וחלקם עתידים להתרחש, לפי ראייתו. השלב הראשון הוא מלחמת חורמה צבאית ומדעית שהכריזו אנשי רוח, פוליטיקאים, אנשי תקשורת וכוהני דת על האיסלאם, במטרה למחוק כליל את עברו ועתידו של האיסלאם. עיקריה של מתקפה זו הם:

1. הפלת שלטון החליפות שבוצע בשנת 1924 ע"י מוסטפא כמאל אתאטורק.

2. המלחמה על אל-אזהר שהמערב ניסה למוטט.

3. הקמת מדינת ישראל, המוצגת כהחדרת התוכנית הציונית לאדמת פלשתין. זאת לטענתו נקמה על כישלונם בחטים, ובמטרה להשאיר את התוכנית הציונית כשומר בלב העולם האיסלאמי, שמביטים עליו תמיד בעוינות ופחד. סלאח מציג ציטוטים מפי היסטוריונים ומדענים יהודיים החל משנת 1902, ומציג את המנדט הבריטי והצרפתי במזרח התיכון כאחד משלבי יישום תוכנית החדרת הציונות לארץ ישראל, ואת כל מערכות ישראל כהתקפות מכוונות של ישראל בגיבוי המערב נגד האיסלאם והערבים, (1948, 1956, 1967, 1973, 1982, 2006) כל אלו הם, לטענתו, פשעים מערביים ללא הצדקה, שמאחוריהם עומדת סיבה אחת ויחידה והיא שנאת האיסלאם וניסיון להכחדת הדת והתרבות האיסלאמית והערבית.

סלאח מקשר עוד מספר תחנות בהיסטוריה לשנאת המערב ולמלחמתו על האיסלאם. השלב השני הוא זעקתם של פוליטיקאים ואנשי דת בוכיים על כשלון התרבות המערבית, והזהרתם מתחילת הקריסה מבלי שיהיה בידיהם פתרון לקריסה זו.

השלב השלישי הוא שלב שבו הפוליטיקאים ואנשי דת החלו לראות באיסלאם הארה והם מדברים ומהללים בגלוי את תפקיד האיסלאם ואת תרבותו העתיקה והאיתנה. חלקם אף מדגיש את החיוניות של האיסלאם לשמירה על המערב מקריסה, עד לתחזית שהמערב יתאסלם בעתיד הלא רחוק. המייחס שלב זה הוא שמוביליו לא התאסלמו או שלא הצהירו על התאסלמותם, וככל הנראה חלקם נפטרו כשנצרו בליבם את העובדה שהתאסלמו.

השלב הרביעי מפורט ע"י סלאח במאמר מס' 14 בסדרה ולדעתו זהו שלב אחד לפני הניצחון. עיקרו הוא התאסלמות מאסיבית של אנשי מערב משכבת האליטות ועד האזרח המערבי הקטן. כך בגאווה מונה סלאח את תחילתם של ניצחונות האיסלאם בכך שאנשי מערב בולטים התאסלמו, וביניהם רוג'ה גארודי, המדען הצרפתי מוריס בוקאי, קט סטיבנס, ליבולד וייס, היועץ של ניקסון, רוברט קרין ומאריו שאליון.

בסוף מאמרו מסכם סלאח שבכל שנה מתאסלמים בארה"ב כ-30 אלף בני אדם ובצרפת כ-40 אלף בני אדם, מרביתם נשים. הוא צופה שב-2050 רוב מדינות אירופה יהפכו למוסלמים ובכך המערב ייכנס לתקופה החמישית שעדיין לא חווה. הוא מייחל שהאיסלאם אכן ייטע שורש עמוק בכל היקום.

מטרת הארגונים האיסלאמיים: "השלטת האיסלאם בכל העולם שמרכזו ירושלים"

ריבוי השמות לארגונים האיסלאמיים הרדיקאלים אינו חשוב ועיקרו להבדיל בין ארגון אחד לבין משנהו. האידיאולוגיה שדוגלים בה ארגונים אלה אחת היא, ולכל אחד מהארגונים מידת הפנאטיות שלו ושיטות הפעולה. העיקר הוא שלכולם מקור אחד - "האחים המוסלמים" מייסודו של חסן אלבנא במצרים, ולכולם מטרה סופית אחת זהה לזו שאליה מתייחס ראאד סלאח בהטפותיו: "השלטת האיסלאם בכל העולם שמרכזו ירושלים".

היכולת של ארגוני הטרור הפלשתיני, חיזבאללה, אל-קאעידה ואחרים, להפעיל טרור רצחני ואלים אינה מצויה כיום בידי ראאד סלאח ותומכיו בתנועה האיסלאמית. לפיכך הם מסתפקים בפעילות מחתרתית של הטפה והסתה להכנת תשתית הטרור האנושית לזמן אמת, בסיוע כלכלי ולוגיסטי לארגוני הטרור הפלשתיני המפגעים באזרחי ישראל, הדוגמאות לסיוע זה נמצאות בכל אחד מארכיוני פיגועי הטרור בישראל. בנוסף, לא חסר תיעוד להסתה נגד ישראל והתמיכה בכל שונאי ישראל וארגוני הטרור התוקפים את גבולותיה, של סלאח וחבריו, לרבות הח"כים הערבים, המרפסים לפתחו של כל אויב לישראל בכל הזדמנות.