שחרור המחנה ברגן-בלזן מחברת: דולי פרידלר (קוץ)

חזרה3

זֶה הָיָה בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאַפְּרִיל,
אֶת הַיּוֹם הַהוּא לֹא אֶשְׁכַּח לְעוֹלָם,
הָיִיתִי חוֹלָה בְּטִיפוּס חָמוּר וְחַלָּשָׁה
וַאֲפִלּוּ לֹא חָשַׁבְתִּי עַל אֹכֶל.

זֶה הָיָה בְּמַחֲנֶה בְּרֶגֶן-בֶּלְזְן,
שֶׁהַגֶּרְמָנִים עָזְבוּ יוֹם לִפְנֵי בְּחִפָּזוֹן,
הֵם לֹא הִגְשִׁימוּ לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הָאֲסִירִים
וְלָכֵן הִשְׁאִירוּ מֵאָחוֹר רַבִּים בְּחַיִּים.

אַחֲרֵי לַיְלָה מָלֵא בְּאֵימַת-מָוֶת וְיִסּוּרִים,
מִפְּצָצוֹת, יְרִיּוֹת, כְּמוֹ גַּם מִשְּׂרֵפוֹת,
הִתְבַּהֵר לָנוּ בֹּקֶר שָׁקֵט
עֲבוּרֵנוּ, הַגִּבּוֹרִים שֶׁשָּׂרְדוּ.

אַךְ הָיִינוּ יוֹתֵר מִידַי מְדֻכְדָּכִים, כְּדֵי לִשְׂמֹחַ,
אַךְ הָיִינוּ יוֹתֵר מִידַי חַלָּשִׁים, כְּדֵי לְהָגִיב,
כָּעֵת חִכִּינוּ בַּאֲדִישׁוּת לַנֵּס,
שֶׁכָּל רֶגַע אָמוּר הָיָה לְהִתְרַחֵשׁ כָּאן.

וּכְבָר שָׁמַעְנוּ אֵיךְ גִ'יפִּים מַגִּיעִים
וּבְתוֹךְ הַגִ'יפִּים יָשְׁבוּ חַיָּלִים בְּרִיטִים,
הֵם הָיוּ הָרִאשׁוֹנִים מִשְׁלֹשֶׁת בַּעֲלוֹת הַבְּרִית,
שֶׁהִגִּיעוּ לְמַחֲנֶה הַהַשְׁמָדָה.

הֵם יָצְאוּ לְאָט מְהַגִ'יפִּים,
כַּמָּה מֵהָאֲסִירִים הֵבִיאוּ לָהֶם פְּרָחִים,
הֵם לֹא יָכְלוּ לְהָבִין,
לָמָּה הֵם בּוֹכִים וְלֹא צוֹחֲקִים.

הֵם נִמְצְאוּ בְּתוֹךְ יַעַר,
שֶׁעַל אַדְמָתוֹ שָׁכְבוּ גּוּפוֹת מֵתִים,
הֵם רָאוּ יָדַיִם, רַגְלַיִם, רָאשִׁים,
הַמַּרְאֶה הָיָה קָשֶׁה מִנְשׂוֹא.

וְהַסִּרְחוֹן הָיָה בִּלְתִּי נִסְבָּל,
הֵם הִרְגִּישׁוּ כְּאִלּוּ הֵם עוֹמְדִים לְהֵחָנֵק,
הֵם צִלְּמוּ מַהֵר אֶת הַסְּצֵנָה הַזּוֹ,
כְּלוּם לֹא נֶעֱלַם מֵעֲדָשַׁת הַמַּצְלֵמָה וּמֵעֵינֵיהֶם.

אָז הֵם נָתְנוּ אֶת הַפְקֻדָּה, לַחֲפֹר בּוֹרוֹת,
וְחַיָּלִים גֶּרְמָנִים אֻלְצוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֲבוֹדָה,
הֵם הָיוּ צְרִיכִים לִקְבֹר אֶת הַמֵּתִים בְּקִבְרֵי-הַמּוֹנִים.
לְהַשְׁמִיד אֶת כֻּלָּנוּ, לֹא הִצְלִיחַ לָהֶם,

אָנוּ הַחוֹלִים, צָפִינוּ בִּסְצֵנָה מִבַּעַד לַחַלּוֹן.
הָיִינוּ מְרֻתָּקִים לְמָטַה כְּבָר שָׁבוּעוֹת אֲרֻכִּים,
רוּבֵינוּ הָיִינוּ עֲדַיִן צְעִירִים מְאֹד,
אַךְ שָׂרַדְנוּ יוֹתֵר מִידָּי שָׁעוֹת טְרָגִיּוּת.

כִּמְעַט לֹא יָכֹלְנוּ לִתְפֹּס אֶת מַצָּבֵנוּ הַנּוֹכְחִי,
הָיִינוּ סוֹף סוֹף חָפְשִׁיִים וְיָכֹלְנוּ לְהַתְחִיל לִחְיוֹת,
אַךְ עַכְשָׁו הִגִּיעָה הַהֲבָנָה, שֶׁכְּבָר אֵין לָנוּ אַף אֶחָד,
שֶׁלְּגַמְרֵי חָסַרְתָּ טַעַם, הָיְתָה הַשְּׁאִיפָה לִשְׂרֹּד אֶת הַמִּלְחָמָה.

כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁלָּנוּ נִכְחָדוּ,
אַף אֶחָד לֹא דָּאַג לִשְׁלוֹמֵנוּ,
נִשְׁאַרְנוּ לְגַמְרֵי לְבַד, מְלֵאִים בִּתְמוּנוֹת נוֹרָאִיוֹת,
מַעֲשֵׂי הַזְּוָעוֹת שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ בְּדֶרֶךְ הַיִּסּוּרִים שֶׁלָּנוּ!

ה-Via Dolorosa"" שֶׁלָּנוּ נִמְשְׁכָה כִּמְעַט שֵׁשׁ שָׁנִים
וְרַק מְעַטִים הִצְלִיחוּ לְהִמָּלֵט מֵהַמָּוֶת,
עַכְשָׁו הָיִינוּ חָפְשִׁיִים אַךְ עִם נְשָׁמָה פְּצוּעָה,
קָשֶׁה יִהְיֶה לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ.

לשירים נוספים:
לפני הכניסה לגטו
רחוב הגבול
סלקציה באושוויץ
שחרור המחנה ברגן-בלזן (פריט זה)
הם כלם, כלם היו ברי מזל