![]() |
||||||||||||||||||||||||||
עמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עברית |
||||||||||||||||||||||||||
תשמעו סיפור (ברכות ו ע"ב): "אמר רב הונא: כל המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע שנאמר (תהלים יב, ט) סביב רשעים יתהלכון [...] ההוא גברא דקא מצלי אחורי בי כנישתא ולא מהדר אפיה לבי כנישתא חלף אליהו חזייה אידמי ליה כטייעא א"ל כְּדוּ בַּר קיימת קמי מרך". בתרגום: אדם אחד התפלל מאחורי בית הכנסת ולא החזיר פניו כלפי בית הכנסת. עבר שם אליהו הנביא, ראה אותו והתגלה אליו בדמות של סוחר ערבי ואמר לו: אתה עומד לפני אדונך ומתנהג כאילו יש שתי רשויות בעולם (כי הציבור מתפללים לכיוון אחד ואילו אותו אדם לכיוון אחר). את הסיפור הבאנו בשביל המילה דוּ המופיע בסיפור: דוּ בַּר = שתי רשויות. וכעת תשמעו אִמרה מפורסמת (קידושים ז ע"א): "טָב לְמֵיתַב טַן דּוּ מִלְּמֵיתַב אַרְמְלוּ". ובתרגום: טוב (לאישה) לשבת בשניים (להינשא) מלשבת באלמנות (=ברווקות). גם כאן נמצאת המילה דוּ: טַן דּוּ = בשניים (מקור הצירוף בפרסית, ומשמעו המילולית: שתי גופות). המילה דוּ מופיעה בארמית, אבל מקורה ביוונית: dyo = שניים, שתיים. גם בעברית של ימינו אנו משתמשים בה, ולהלן נדגים מקרים אחדים: דו-לשוני – בעל שתי לשונות, כגון מילון דו-לשוני, או אדם היודע שתי לשוני דו-ממדי – בעל שני ממדים דו-משמעי – בעל הוראה כפולה דו-סטרי – שהתנועה מותרת בו בשני כינויים מנוגדים דו-פרצופי – צבוּע, אין תוכו כברו דו-קיום – קיום זה לצד זה של שני משטרים מדיניים מתנגדים או של שני גופים מתחרים דו-קרב – מלחמה של שניים דו-שיח – שיחה בין שני אנשים פחמן דו-חמצני – תרכובת של שני אטומי חמצן עם אטום של יסוד אחר.
|
||||||||||||||||||||||||||
|