הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדינת ישראל > אוכלוסייה וחברה > מגזרים ותרבויות


הצ'רקסים : בני האדג'ה
מחבר: עדנאן גרכד

מקסם
חזרה3

בחקירת שמו ושורשיו של העם הצ'רקסי, הגיעו החוקרים למסקנה, כי שם זה אינו שמם הלאומי של הצ'רקסים, אלא הוא ניתן להם על-ידי אחרים, והצ'רקטים מכנים עצמם בשם "אד'גה". החוקרים חלוקים בדעותיהם לגבי מוצאם של הצ'רקסים. חלקם גורס כי הם עם קווקזי מקורי, וחלקם טוען כי הם מצאצאי היוונים או החתים, אשר הגיעו לקווקז.

בני האד'גה הקדמונים היו עובדי אלילים, במאה השישית התנצרו, ובמהלך המאות ה-17 עד ה-19 קיבלו על עצמם את האסלאם הסוני, בהשפעת העות'מאנים. כיום מלמדים בבתי-הספר את השפות האד'גאיות, המבוססות על האלף-בית הקירילי (רוסי), ברפובליקה האד'גאית בצפון-מערב הקווקז ובמדינת ישראל בלבד. הספרות הצ'רקסית העתיקה מאופיינת במוטיבים ספרותיים כגון אומץ לב, תעוזה, אגרסיביות, חכמה, אהבת הנשק, אהבת הסוס, האישה והסכנה. תכונותיו של האדם הצ'רקסי תוארו במאה ה-19 בספרו של החוקר האד'גאי ברזה נהאד: שמרנות, אומץ לב ונכונות להקרבה, יושר לב ומסירות עד אין קץ, חדות אופי, ראיית המבוגר במשפחה את המנהיג והצבת הכבוד כערך עליון.

אל ארץ-ישראל הגיעו בני האד'גה בגלים שנשלחו אל המזרח התיכון על-ידי השלטון העות'מאני, בשנות ה-70 של המאה ה-19. הם התיישבו במקומות שונים ברחבי הארץ: בשרון, בגולן, בגליל התחתון המזרחי, בגליל העליון ועוד.



 

הצ'רקסים בגולן


בני האד'גה הגיעו לגולן בעידודם ובהכוונתם של העות'מאנים, שרצו להפכם לתריס ומגן מול הבדווים. בני האד'גה, אשר מצאו את רמת הגולן ריקה מאוכלוסייה, הקימו 12 כפרים שהפכו ליישובים תוססים. המאבק האלים שהתפתח בתחילה בינם לבין הבדווים הסתיים בניצחון האד'גה ובכינון חיי שלום ביניהם.

כפרי האד'גה, שנודעו בבתי הבזלת וגגות הרעפים האדומים שלהם, התפתחו היטב לאחר סיום המנדט הצרפתי. עם כיבוש רמת הגולן על-ידי ישראל נטשו כל בני האד'גה את כפריהם, והם יושבים סביב דמשק ובפרבריה.


 

הצ'רקסים בגליל


מן ההתיישבות האד'גאית שרדו שני יישובים - ריחניה וכפר-קמה.

ריחניה
הכפר ריחניה, השוכן בגליל העליון המזרחי, הוקם בין השנים 1870-1875. הכפר, שמקור שמו בצמחי הדס (ריחן בערבית), לא הוקם על חורבות ישוב עתיק. תושביו, רובם משבט אבזך, הגיעו במסגרת גלי המהגרים אל רמת הגולן וישבו בה. קבוצת המתיישבים מנתה 67 משפחות, ברובן בני האד'גה ובחלקן משפחות צפון-קווקזיות אחרות. הם חיו על עבודת האדמה וגידול בעלי חיים. היחסים עם הסביבה הערבית, אשר לא קיבלה אותם באהבה יתרה, השתפרו עם החלת המנדט הבריטי, ובמקביל התפתחו יחסים עם אנשי ראש פנה, צפת ויסוד המעלה. כיום משתייכנת ריחניה למועצה האזורית מרום הגליל, והיא מקיימת קשרים הדוקים עם הכפר השני כפר-קמה.

כפר-קמה
היישוב, השוכן בגליל התחתון המזרחי, הוא עתיק יומין והיה קיים טרם בואם של בני האד'גה. בקיץ 1878 הגיעו לעכו אניות מלאות מהגרים אד'גאים מקווקאז, והתיישבו בכפר-קמה. נסיבות עזיבתם של 200 מוסלמים, שישבו בכפר טרם הגעת בני האד'גה, לוטות בערפל.

בני האד'גה זכו לאדמות מטעם השלטון העות'מאני. בתחילה ניסו לחיות מגידול בעלי-חיים, אולם שכניהם הבדווים התנכלו ליישוב, ועד מהרה נאלצו לעבור לגידולי שדה לצד גידול בעלי-חיים, ולארגן שמירה ואבטחה ליישוב. ההתנגשויות עם הבדווים לבשו צורות אלימות, עד שלבסוף קיבלו הבדווים את החיים לצד האד'גאים כעובדה. כיום נהנה כפר-קמה ממעמד של רשות מקומית.



* עדנאן גרכד - חוקר העדה הצ'רקסית, יליד כפר-קמה.

ביבליוגרפיה:
כותר: הצ'רקסים : בני האדג'ה
מחבר: גרכד, עדנאן
שם  הספר: אישים ומעשים בישראל : ספר היובל
עורכי הספר: אהרוני, שרה; אהרוני, מאיר
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מקסם
הערות לפריט זה: 1. עדנאן גרכד - חוקר העדה הצ'רקסית, יליד כפר-קמה.