![]() |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עמוד הבית > מדעי כדור-הארץ והיקום > אסטרונומיה [מדעי החלל] > גרמי שמים > החלל העמוקעמוד הבית > מדעי כדור-הארץ והיקום > אסטרונומיה [מדעי החלל] > גרמי שמים > שביל החלב |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פיתוחם של מכשירים מדעיים טכנולוגיים בתקופה המודרנית הרחיב את גבולות היקום הפתוחים לחקירת האדם, וכך גם העמיק והעשיר את הבנתנו לגבי מבנה היקום ומקומה של הפלנטה ארץ בתוכו.
נהוג לחלק את הגלקסיות לסוגים שונים, בהתאם לצורתן: לחלק מהן מבנה לולייני, עם זרועות מפותלות פחות או יותר; אחרות הן גלקסיות לולייניות בעלות ציר מרכזי דמוי מוט, ששתי זרועות לולייניות יוצאות מקצותיו. גלקסיות אחרות הן גלקסיות לא-סדורות, שצורתן אונה מוגדרת.
הגלקסיה המקומית שלנו, גלקסיית "שביל החלב", שולחת זרועות חלזוניות מסתובבות של גז, אבק ומיליארדי כוכבים. צורת הגלקסיה, שטוחה ומאורכת, דמויית דיסקה. כאשר מסתכלים בכיוון מישור הגלקסיה, רואים כוכבים רבים באותו קו-ראייה. איזור זה נקרא "שביל החלב". אפילו טלסקופ צנוע מראה ש"שביל החלב" מורכב מרבבות כוכבים. "שביל החלב" בולט מאוד בשמי הלילה, אך תושבי הערים אונם יכולים לראותו, מפני שאורו נבלע באורות העיר. כאשר מסתכלים לכיוון שאינו מקביל למישור של המערכת, רואים פחות כוכבים. ל"שביל החלב" קוטר של כ- 100,000 שנות אור, והשמש ממוקדת במרחק של 30,000 שנות אור בקירוב ממרכזו. במרכזה של גלקסיית "שביל החלב", כמו בגלקסיות נוספות מסוגה, קיים מצבור מרוכז של כוכבים. כוכבים אלה יוצרים מעין תפיחה, שקוטרה 20,000 שנות אור ועוביה כ- 3,000 שנות אור. הכוכבים הממוקמים בתפיחה הינם בדרך-כלל כוכבים זקנים, שנוצרו בתקופה מוקדמת יותר מכוכבים אחרים בגלקסיה. בזרועות הלולייניות של הגלקסיה קיימים כוכבים מכל הגילים, לרבות כוכבים שנמצאים בתהליכי היווצרות. מרכזו של "שביל החלב" מוסתר מעינינו על-ידי החומר הבין-כוכבי המצוי במישור הגלקסיה, אולם חומר זה עביר לתכונה בעלת אורך גל גדול. הודות לכך, רוב הידע הקיים כיום על אודות מרכז הגלקסיה מקורו באסטרונומיית רדיו ובאסטרונומיה של האינפרה-אדום. כדור-הארץ שוכן בחלק הגלקסיה שהכוכבים מפוזרים בו באופן אחיד פחות או יותר. אפילו בטווח של כעשר שנות אור סביבנו אין כוכבים רבים. לעומת זאת, במקומות אחרים בגלקסיה קיימות קבוצות כוכבים צפופות, היוצרות צבירי כוכבים. בצפייה בשמים ניתן לזהות צבירי כוכבים. הם מופיעים כאיזורים שצפיפות הכוכבים ליחידת שטח גבוהה בהם יותר. הצבירים הם תופעה תצפיתית אמיתית והם מצביעים על איזורים בחלל שצפיפות הכוכבים גבוהים בהם יותר מאשר באיזורים סמוכים.
חקר הגלקסיות שבמרחב מראה שרובן נוטות להתלכד לקבוצות, המכונות צבירי גלקסיות. צבירי גלקסיות קטנים עשויים להכיל חמש עד עשר גלקסיות, וצבירי הגלקסיות הדולים ביותר מכילים אלפי גלקסיות. הגלקסיה שלנו, גלקסיית "שביל החלב" נמצאת כף היא בצביר גלקסיות. צביר זה מכונה הקבוצה המקומית, ובו כשלושים גלקסיות. כפי שניתן לראות, זהו צביר קטן, המכיל את הגלקסיות "שביל החלב". הגלקסיה שבאנדרומדה (31M), הגלקסיה טריאנגולוס (משולש), את שני ענני מגלן ועוד שני ענני מגלן ועוד שני תריסרים מערכות כוכבים קטנות יותר, המכונות גלקסיות ננסיות. מספר הגלקסיות ב"חבורה המקומית" אינו ידוע בוודאות ומדי כמה שנים מתגלים חברים נוספים. היה קשה לגלות כמה מהם, מכיוון שהם נמצאים קרוב למישור הגלקסיה ועל-כן מוסתרים על-ידי מרכז הגלקסיה. חישובי מדענים מלמדים שקוטרה של החבורה המקומית הוא כארבעה מיליון שנות-אור. לפי הערכה, מרחקה של הגלקסיה שבאנדרומדה מכדור-הארץ הוא 2.2 מיליון שנות אור, ואילו ענני מגלן מרוחקים מאיתנו כ- 150,000 שנות אור. כפי שראינו, גופים בשמים נוטים להסתדר בקבוצות ובקבוצות-על. כוכבים בודדים נוטים לעיתים להסתפח לתוך צבירי כוכבים המהווים הם עצמם חלק מן הגלקסיה כולה. הגלקסיות עצמן מסודרות בצבירי גלקסיות, וקיימים אף על-צבירי, הכוללים בתוכם מספר צבירי גלקסיות. * המושג גלקסיה מתייחס למערכת כוכבים, ואילו הכינוי "שביל החלב" מתייחס לפן הנראה של הגלקסיה שלנו בשמי הלילה.
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|