|
 |
 |
 |
חזרה3 |
מתוך שמונה מינים של צבי ים ששרדו בעולם, שניים בלבד חיים בים התיכון, וגם להם נשקפת סכנת הכחדה. תנופת הפיתוח לאורך חופי ישראל, מצמצמת עוד יותר את מרחב המחייה והרבייה של הזוחלים הנדירים הללו.
צבי הים הם משפחה של זוחלים גדולים, המונה שמונה מינים, שתפוצתה משתרעת על פני הימים והאוקיינוסים בתחום הטרופי והממוזג. זוהי קבוצה עתיקה מאוד, ונציגיה, הדומים למינים הקיימים היום, מוכרים כמאובנים כבר מעידן היורה, מלפני 200 מיליון שנה.
כמו כל הצבים החיים היום במים, 'נסוגו' צבי הים במהלך האבולוציה ושבו מהיבשה אל הים, תוך התאמה לאורח החיים במים. התאמה זו אינה מלאה, והצבים שמרו על שתי תכונות חשובות, המעידות על מוצאם היבשתי: נשימת אוויר אטמוספרי והתלות ביבשה לצורך רבייה. שתי תכונות אלה חושפות את צבי הים לפגיעות שונות, מרביתן מעשה ידי אדם.
בהיותם נושמי אוויר אטמוספרי, חייבים הצבים לעלות אל פני המים לצורך נשימה, וכאשר הם נלכדים ברשתות דייג ונמנעת גישתם לאוויר, הם טובעים, בדיוק כמונו. רביית הצבים מתרחשת ביבשה, על חופים חוליים, בהם חופרות הנקבות גומות ומטילות את ביציהן. הנקבות אינן שומרות על קיניהן, ובגמר ההטלה שבות אל הים ומתכוננות למחזור הטלה נוסף. מספר מחזורי ההטלה בכל עונה עשוי להגיע לארבעה, ובמשך העונה, הנמשכת חודשיים עד שלושה, הן שוהות סמוך לחוף, באזור המים הרדודים. כאן גם מתכנסים הזכרים, וכאן מתרחשת ההזדווגות, הקודמת להבשלת הביצים ולהטלה.
מספר הביצים בקן 'הנטוש' עשוי להגיע ל-150, בהתאם למין הצב ולגודל הנקבה. התפתחות העוברים בביצים נמשכת כ-50 יום, ולאחריהם בוקעים הצבים הצעירים מהביצים, ומגיחים לאוויר העולם דרך שיכבת החול המכסה את הקן, בדרך כלל בשעות הלילה.
בפרק זה של מחזור חיי הצבים, הם חשופים לציד למטרות מאכל, או לשימושים מסחריים בשיריונם. ביצי הצבים מהוות מקור מזון חלבוני חשוב בתרבויות שונות, בהן נוהגים התושבים לאספן מתוך הקינים. על כך נוספת פעילות אנושית, שאומנם אינה מכוונת ישירות נגד צבי הים, אך פגיעתה בהם קשה ביותר: זיהום הים והחופים, הפיתוח המואץ לאורך החופים, כלי-שייט ספורטיביים בתחום המים הרדודים, פעילות בחופי הרחצה בעונת הרבייה ועוד.
בעקבות צימצום אוכלוסיותיהם בעולם, הכריז האירגון הבינלאומי לשמירה על הטבע (IUCN) על כל מיני צבי הים כנתונים בסכנת הכחדה, בעוד האירגון הבינלאומי למניעת סחר בבעלי-חיים מוגנים (CITES) אסר לסחור בבשרם או בשיריונם.
המערכה הבינלאומית להגנה על צבי הים התבטאה גם בחקיקה נלווית, במדינות רבות בעולם, בכלל זה ישראל. בנוסף, ננקטו במקומות שונים בעולם צעדים להגנה על צבי הים, לעידוד רבייתם על-ידי שמירה על הקינים ועל חופי ההטלה, ולגידול צבי ים בשבי לצורך השבתם אל הטבע.
רק שניים ממיני צבי הים בעולם, חיים בים התיכון ומשלימים בו את מחזור חייהם: צב ים חום וצב ים ירוק. מינים אלה נודדים ממערב הים התיכון, שם הם ניזונים, אל חופיו המזרחיים, המשמשים חופי ההטלה. חופי ההטלה העיקריים של צב הים הירוק מצויים במפרץ עדאנה שבטורקיה, ואילו צב הים החום מתרבה בעיקר ביוון, בקפריסין, בכרתים, ובמספר קטעי-חוף קצרים בטורקיה ואף בלוב. במחצית הראשונה של המאה קיננו שני הסוגים באזורים נרחבים של חופי הארץ.
בכל ארצות הים התיכון מתקיימות תוכניות להגנה על צבי הים, החל ממניעת פיתוח לאורך חופי הים וסגירת קטעי חוף לתנועת אדם בלילה, וכלה בהעתקת קינים לאתרים חלופיים וגידול הצבים הצעירים בשבי. תוכניות אלה מלוות בהסברה מקיפה ובאכיפה נמרצת של תקנות למניעת פגיעה בצבים, או הפרעה לפעילותם בחופים. בחלק ממדינות הים התיכון מתבצעת הפעילות על-ידי גופים ממשלתיים, אך במרבית המקרים היא מבוססת על עבודת מתנדבים.
 |
הפקחים מבצעים סיור חופים |
רשות שמורות הטבע החלה את פעילותה בהגנה על צבי הים בשנות ה-80. בשלב ראשון הסתכמה העשייה בסיורי-חוף מזדמנים, בעיקר בצפון הארץ, באיתור קינים, סימונם ומעקב אחריהם במשך העונה. עיקר הפעילות רוכזה בחוף הכרמל, שנחשב אזור ההטלה החשוב ביותר. המידע שנאסף, הצביע על מגמת ירידה במספר קיני צבי הים, ועורר את הצורך בהכנת תוכנית מימשק רב-שנתית להגנתם ולעידוד רבייתם בחופי ישראל.
תוכנית זו הוכנה במהלך שנת 1992, אושרה ותוקצבה על-ידי מוסדות רשות שמורות הטבע ויצאה לדרך בשנת 1993. יחד איתה יצאו לדרך פקחי הרשות, שקיימו סיורי חופים ממונעים בעונת ההטלה (מאמצע מאי ועד סוף אוגוסט). כל קן שאותר, נשלף מגומת ההטלה, הונח בצידנית והובל אל אתר חלופי מוגן, מגודר ומשולט.
כאן, בחוות הקינים, הוכשרה גומה מלאכותית, שמידותיה תאמו את אלו של הגומה המקורית, ובתוכה הוטמנו הביצים. חוות הקינים עמדו תחת פיקוח והשגחה של פקחי הרשות, על-מנת להבטיח הגנה על המשך התפתחותן התקינה של הביצים ובקיעתן. הצבים הצעירים שולחו לים באופן מבוקר, בדרך כלל מיד לאחר ההגחה, או בלילה שלאחריה.
בארבע השנים מאז הוחל בביצוע התוכנית על-ידי רשות שמורות הטבע, טופלו בדרך זו ושולחו לים 7285 צבי ים חומים וכ-600 צבי ים ירוקים.
|
מנגנון ההחתמה הגנטי |
אוכלוסיית צב הים החום בישראל מצומצמת ביותר, ומונה כיום כמה עשרות נקבות בוגרות. חמור יותר מצבו של צב הים הירוק, ממנו שרדו רק נקבות בוגרות בודדות. זוהי, ללא ספק, תוצאת הצייד האינטנסיבי והפגיעה המתמשכת בצבי הים, במחצית הראשונה של המאה הנוכחית.
בהשוואה לחופים אחרים בים התיכון, בהם מוטלים מידי שנה מאות רבות של קינים, אוכלוסיית צבי הים בישראל היא על סף הכחדה מוחשית ביותר.
שרידותם של צבי הים הצעירים נחשבת נמוכה מאוד, ורק אחד מכל מאה בממוצע מצליח להגיע לבגרות מינית, המתרחשת בגיל מאוחר יחסית, בין גיל עשר לעשרים שנה.
אחת התופעות המעניינות באורח חייהם של צבי הים היא החתמתם לחוף הרבייה ולסביבה הימית הקרובה אליו, המתרחשת בימיו הראשונים של הצעיר. מנגנון ההחתמה (או ההתקשרות) אינו ידוע, אך תפקידו להבטיח את שובו של הבוגר לחוף בו בקע כצעיר, לצורך רבייה.
אפשר שמנגנון זה שותף בקביעת הייחוד האוכלוסייתי הקיים בצבי הים, שכן בבדיקות של חומר הגרעין בתאי הצבים, נמצאו הבדלים גנטיים בין צבים בני אותו מין, אך הנפוצים באזורים גיאוגרפיים שונים. לאוכלוסיותיהם של המינים החיים בים התיכון, תמונה גנטית שונה מזו של אותם מינים החיים באוקיינוס האטלנטי, ויש סימנים לכך שגם לכל אחת מהאוכלוסיות המתרבות בחופי הים התיכון, ייחוד גנטי משלה.
מבחינה מספרית, אין לצבי הים של ישראל משקל של ממש באוכלוסיית צבי הים התיכון. אך בהתחשב בכך שאלו הם שרידים אחרונים לאוכלוסייה מפוארת שהתקיימה כאן בעבר, ונכחדה בעקבות פעילות האדם, חובתנו להגן על מתי המעט שנותרו, לטפחם ולמנוע את הכחדתם.
רק כמחצית מאורכם הכולל של חופי ישראל, המגיע לכ-190 ק"מ, עדיין מתאימה לשמש חופי רבייה לצבי הים. קטעי חוף חולי ארוכים, ששימשו בעבר חופי הטלה חשובים, נפגעו מכריית חול ומבניית מיתקנים שונים. עומק החול בהם ורוחב רצועות החול שנותרו לאורכם, אינם מספקים תנאים מתאימים להטלה ולדגירה של הביצים.
מאמץ רב מושקע על-ידי פקחי רשות שמורות הטבע ומתנדבים רבים בהגנה על צבי הים ובטיפוחם. אלפי הצבים הצעירים, המשולחים מידי שנה לים, הם תגבורת חיונית לאוכלוסייה המדלדלת. חלקם ישרדו בים, יגיעו לבגרות מינית וישובו בעוד שנים לחופינו כבוגרים, על-מנת להשלים את מחזור חייהם.
לכן, עלינו להבטיח את שלימותם של קטעי-החוף הטבעיים המעטים שנותרו בישראל, כדי שבוגרים אלה ימצאו כאן חופים מתאימים לרבייה. בכך, למעשה, תמדד הצלחתנו במניעת הכחדתם של צבי הים בישראל.
* זאב קולר הוא זואולוג ברשות שמורות הטבע, מחוז המרכז
| ביבליוגרפיה: | ||||||||||||
|
|
|
חזרה3 |
 |
הדפסה | ||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. | |||||||
|
|||||||
|
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. |