 |
|
 |
|
צפניה הנביא
מחבר:
גשר מפעלים חינוכיים
|
|
 |
|
 |
|
 |
ספר צפניה הוא הספר התשיעי בתרי עשר.
כותרת הספר רומזת אולי שהנביא "צפניה בן-כושי בן-גדליה בן-אמריה בן-חזקיה" (א' 1) הוא צאצא של חזקיהו מלך יהודה. הוא ניבא "בימי יאשיהו בן אמון מלך יהודה", בסוף מאה 7 לפני הספירה.
עיקר דבריו מופנים אל ירושלים ואל יושביה. מדברי הגינוי שלו על עירוב עבודה זרה בעבודת האלוהים (סינקרטיזם) ועל פשעים דתיים-מוסריים בירושלים - ניתן להניח שניבא לפני הרפורמה של יאשיהו לריכוז הפולחן בירושלים ולטיהור הפולחן מעבודה זרה, או בימי יהויקים בן יאשיהו שהיה מלך חוטא. דבריו מעידים שחי בתקופת התפוררות האימפריה האשורית.
בנבואתו דברי פורענות ותוכחה, כולל תיאור נוראות יום ה' (פרק א'), נבואות על עמים זרים, כגון: עמון ומואב, פלשת, כוש ואשור, ונינוה בירתה, ונבואות נחמה לאחרית הימים, לתקופה שלאחר יום ה'.
לקריאה נוספת בלקסיקון לתרבות ישראל:
צפניה
מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
|
