 |
|
 |
|
חברת האנרגיה "אנרון" קרסה כמגדל קלפים : פשיטת הרגל הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב
מחברת:
ורדה מור
|
|
 |
|
 |
|
 |
חברת "אנרון", מפעילת צנרת הגז מיוסטון שהפכה בתוך כמה שנים לאחת מחברות האנרגיה הגדולות בעולם, פנתה בתחילת דצמבר לבית המשפט בבקשה לקבל הגנה מפני נושיה. "אנרון" האשימה את "דינג'י", החברה שהיתה אמורה להצילה מפשיטת הרגל הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב, באחריות לקריסתה, והגישה נגדה תביעה לפיצויים בהיקף של 10 מיליארד דולר.
"דינג'י", שהסכימה ב- 9 בנובמבר לרכוש את "אנרון" תמורת כ- 9 מיליארד דולר במניות, הגיבה בתביעה משפטית נגד כמה מהחברות הבנות של "אנרון", שלא כלולות בהליכי פשיטת הרגל. בעת החתימה על הסכם הרכישה, ידעה "דינג'י", אף היא מיוסטון, על הבעיות הפיננסיות של "אנרון", אולם סברה שבסיס עסקיה איתן. היא הזרימה ל"אנרון" 1.5 מיליארד דולר במזומן, התחייבה להזרים מאוחר יותר 1 מיליארד דולר נוספים וקיבלה בתמורה אופציה לרכישת מפעילת צינור הגז, "נורת'רן נצ'ורל גז", מידי "אנרון".
"דינג'י" עמדה לקבל לידיה אחד מהנכסים הטובים ביותר של "אנרון" במחיר מציאה, כפי שטוענת "אנרון" בתביעה המשפטית שהגישה נגד "דינג'י". עסקת הרכישה בוטלה לאחר שבועיים, לאחר ש"דינג'י" גילתה חובות שונים שהוסתרו מפניה, לטענתה, במהלך המו"מ. לאחר ש"דינג'י" נסוגה, צנח שווי השוק של מניות "אנרון" ל- 220 מיליון דולר בלבד, ומחיר המניה, שהגיע אשתקד כמעט ל- 90 דולר, צנח מ- 5.01 דולר בנובמבר ל- 28 סנט בתחילת דצמבר.
"אנרון", ששווי השוק של מניותיה הגיע בשיאו ל- 60 מיליארד דולר ושהיקף נכסיה לפני ההתמוטטות נאמד ב- 49.8 מיליארד דולר, טוענת ש"דינג'י" ביטלה את הרכישה במזיד, על מנת להחלישה ולסלקה מן הדרך. "דינג'י" טוענת שהיקף החובות של "אנרון" היה גדול בהרבה מ- 31.2 מיליארד דולר עליהם הצהירה בדו"חות הכספיים, ושחובות נוספים מתגלים מדי יום (ר' "אנרון מדווחת על הפסד לאחר התפטרות המנכ"ל", דפי מידע 287).
"דינג'י", שעלולה להפסיד בהליכי פשיטת הרגל 1.5 מיליארד דולר שהזרימה ל"אנרון" לפני ביטול העסקה, מבקשת להעביר לבעלותה את צינור הגז, "פרת המזומנים" המשובחת של "אנרון". הצינור, שאורכו 26,400 ק"מ, מזרים מיליארדי רגל מעוקבת גז ליום מטקסס לאזור האגמים הגדולים.
 |
ההשפעה על שוק הסחר באנרגיה |
חברות רבות עלולות עתה להימנע מלסמוך על חברות הסחר באנרגיה להבטחת הספקה ולניהול סיכונים. היקף חוזי האנרגיה, שנסחרו אשתקד ע"י 12 החברות הגדולות בארה"ב, נאמד ב- 2.19 טריליון דולר, כמעט פי 3 מהיקף הסחר ב- 99. נראה ששוק הסחר בגז טבעי ובחשמל, ש"אנרון" עזרה להקים, יצמח מעתה בקצב איטי יותר, אם בכלל.
משקיפים סבורים שחברות רבות החלו לנקוט בצעדי הגנה כבר לפני כמה חודשים, כאשר החלו לצוץ הדיווחים הראשונים על קשיי החברה מיוסטון (ר' "עלייתה וירידתה של אנרון", דפי מידע 285) . מפיקות הגז הגדולות בארה"ב "ערכו התאמות" להסכמים עם "אנרון", או נמנעו מלסחור עמה. הסחר בגז ובחשמל אינו שקוף כסחר בסחורות אחרות, משום שהוא נערך ברובו בין שני צדדים בלבד. "אנרון-און-ליין", אתר הסחר האלקטרוני של "אנרון", פעל גם כקונה וגם כמוכר, והפיק רווחים גדולים כשקבע את המחיר בו ייערכו העסקות.
המתחרות של "אנרון" ממהרות למלא את החלל שנוצר. "אמריקן אלקטריק פאוואר", "דיוק אנרג'י", "קוך אנרג'י טריידינג" "מורגן סטנלי", "אל פאסו" וכמובן "דינג'י", צפויות להרחיב את היקף עסקיהן לאחר פשיטת הרגל. "אנרון" התחייבה לספק ללקוחותיה חשמל וגז, לתחזק את הציוד ולהגן מפני שינויים במחירי האנרגיה. כמה אנליסטים סבורים שפשיטת הרגל עלולה לפגוע בשוק הסחר באנרגיה, שצמח במהירות, בגלל שטרי חוב של "אנרון" שמחזיקות כמה מחברות הסחר המתחרות, שאם לא ייפרעו יפגעו באיתנות חברות הסחר.
|
קרש הצלה של 1.5 מיליארד דולר |
"אנרון" הצליחה לקבל אשראי בהיקף של 1.5 מיליארד דולר, שיאפשר לה לפעול בתקופת פשיטת הרגל. שני בנקים להשקעות, "ג'י. פי. מורגן צ'ייז" ו"סיטי גרופ", שהלוו לחברה הקורסת מיליארדים של דולרים, הסכימו להעניק לה אשראי נוסף.
המימון יעניק ל"אנרון" מרווח נשימה, אולם על החברה למצוא במהירות שותף פיננסי שיתמוך בעסקי הסחר שלה, הסובלים מאובדן אמון הלקוחות. ההשפעות של פשיטת הרגל הגדולה ניכרו ברחבי העולם, כשמוסדות פיננסיים שונים באסיה, באירופה ובארה"ב ניסו בקדחתנות להקטין את חשיפתם. הבנק של יפאן הזרים יותר מ- 200 מיליארד דולר למערכת הבנקאית כדי לצמצם את קשיי הנזילות בעקבות פשיטת הרגל.
הזרוע האירופית של "אנרון" פנתה לבית המשפט בלונדון לקבלת הגנה מפני נושיה. הפנייה עוררה בהלה בשוק סחר האנרגיה האירופי, שהיקפו נאמד ב- 130 מיליארד דולר. החברה, שניהלה בתקופת השיא כ- 20% מהסחר בחשמל באירופה ובארה"ב, מינתה את "פרייס – ווטרהאוס – קופר" למנהל עסקיה באירופה.
החברה הבת ההודית של "אנרון", שהפעילה את תחנת הכוח בדבהול פיטרה את מרבית עובדיה. התחנה, שכושרה 740 מגה-וואט, הושבתה במאי, בגלל מחלוקת עם מדינת מהרשטרה על תעריפי החשמל.
"אנרון" פיטרה 4 אלפים עובדים ב- 40 מדינות בעולם בהן היא פועלת, אולם המשבר פגע גם באמינות רואי החשבון, שביקרו את דו"חות החברה, ובאמון בתחזיות המומחים שהמליצו לרכוש את מניותיה. כמה מחברי בית הנבחרים של ארה"ב מבקשים עתה לחקור את ההתמוטטות המהירה של החברה, שקרסה כמגדל קלפים.
(FT, 11.11.01 - 5.12.01) (WSJ, 29.11.01 - 5.12.01) (The Economist, 17.11.01)
| ביבליוגרפיה: |
|
| כותר: |
חברת האנרגיה "אנרון" קרסה כמגדל קלפים : פשיטת הרגל הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב |
| מחברת:
|
מור, ורדה |
| תאריך: |
דצמבר 2001 , גליון 288 |
| שם כתב העת:
|
דפי מידע : המכון הישראלי לנפט ולאנרגיה |
| עורכת הכתב עת:
|
מור, ורדה |
| הוצאה לאור:
|
מינא : המכון הישראלי לנפט ולאנרגיה |
| הערות לפריט זה: |
1. FT, Financial Times, 11.11.01-5.12.01; WSJ, Wall Street Journal, 29.11.01-5.12.01; The Economist, 17.11.01.
2. ורדה מור היא עורכת החומר.
|
|
|
