 |
|
 |
|
לא דובים ולא יער
מחברים:
רפי בנאי; אביב עקרוני
|
|
 |
|
 |
|
 |
כאשר אנו רוצים להגיד, שדבר-מה לא קרה מעולם או שאין בו ממש, אנו משתמשים בניב - "לא היה ולא נברא". מקור הניב בתלמוד (מסכת בבא בתרא). אחד החכמים אמר על איוב, כי "לא היה ולא נברא אלא משל היה". כלומר, אין הוא דמות היסטורית, אלא דמות אגדית, שנוצרה כדי שנלמד ממנה מוסר השכל.
הניב הזה דומה לניב - "לא דובים ולא יער", המבוסס על המסופר בתנ"ך (מלכים ב', ב' 23-25). הנביא אלישע עלה בדרך מיריחו לכיוון בית אל, והנה יצאו מן העיר ילדים, לעגו לו ואמרו לו: "עלה קרח עלה קרח" אלישע כעס עליהם וקילל אותם, ואז יצאו מן היער שני דובים והרגו ארבעים ושניים ילדים.
לשניים מחכמי התלמוד היו דעות שונות על הסיפור הזה. (מסכת סוטה מ"ז) חכם אחד אמר, שרק נס אחד היה כאן והוא - יציאת הדובים מן היער, כיוון שהיער היה קיים כבר לפני כן. לעומת זאת, החכם השני אמר, שהיה כאן נס בתוך נס, כיוון שגם היער וגם הדובים לא היו קיימים קודם - לא דובים ולא יער.
דוגמה לשימוש בניב:
- שמעתי שעזבת את טלי... יש לה חבר חדש...
- מה?! מה פתאום? לא דובים ולא יער.
ניבים, ביטויים וצירופי לשון נוספים:
שבעת מדורי גיהנום
לא דובים ולא יער
קשה כקריעת ים סוף
אחד בפה ואחד בלב
אין תוכו כברו
יצא בשן ועין
חסד של אמת
דבר אל העצים והאבנים
סוגה בשושנים
עבירה גוררת עבירה
נתפרדה החבילה
אורו עיניו
עד חצי המלכות
תפס את החבל בשני ראשים
נכנס יין יצא סוד
|
