|
 |
 |
 |
 |
חזרה3 |
 |
לא רחוק מידי, לא קרוב מידי |
149,000,000 קילומטר מהשמש, בין כוכב הלכת נוגה, הלוהט בגאזים רעילים ובין מאדים הצחיח והקפוא, נמצא כוכב הלכת ארץ. לו היה מרחקו של כדור הארץ מהשמש שונה אך במעט, לא הייתה מתקיימת בו התופעה אשר מייחדת אותו משאר כוכבי הלכת במערכת השמש: קיומם של המים על פניו במצב צבירה נוזלי. בזכות מרחקו מהשמש, מים מצטברים על פני כדור הארץ במצב נוזלי ורק חלק מהם מתאדים או קופאים כמוצק.
היו מי שאמרו שבמקום לקרוא לכוכב הלכת שלנו "ארץ", מן הראוי היה לקרוא לו כוכב הלכת "אוקיאנוס". ואכן, למעלה מ- 72% משטחו של כדור הארץ מכוסים במי אוקיאנוסים, והם מעצבים את מראהו הייחודי, מראה שרואים מן החלל. המים מצויים גם על פני היבשות, והם הכוח העיקרי שמעצב את פניהן בתהליכי בליה ממושכים. המים מצויים גם בתוך קרום סלעיו של כדור הארץ ומרחפים כאדים באטמוספירה שלו.
קיומם של המים על פני כדור הארץ העניק לעולם שלנו את המתנה היקרה מכל: החיים. המים הם שאיפשרו את התפתחותם של החיים בכוכב הלכת שלנו, בים וביבשה.
היווצרותם וקיומם של היצורים החיים על פני היבשות, צמחים ובעלי חיים, תלויים בקיומם ובזמינותם של מים מתוקים. המים המתוקים מהווים פחות מ- 3% (!) מכלל המים שבכדור הארץ. מתוך כמות קטנה זו למעלה מ- 77% לכודים בתוך קרחונים, ואינם זמינים לשימוש. היתר נמצאים בתוך גופי מים שונים: מתחת לפני השטח - כמי תהום, ומעל פני השטח - באגמים ובנהרות.
|
חלוקה לא שווה |
רובם של המים המתוקים לכוד בתוך קרחונים. רוב הקרחונים מרוכזים באזורי הקטבים של כדור הארץ. כמות המים המתוקים המצויה על פני כדור הארץ, המועטה ממילא, אינה מחולקת באופן שווה: ישנם אזורים משופעים במים, לעתים מים עודפים יוצרים שיטפונות הרסניים וביצות טובעניות, וישנם אזורים עניים במים ואף מדבריות צחיחים ויבשים.
|
מתנת הנהר |
האדם, כמו יתר היצורים החיים, זקוק למים לשם קיום גופו.
הופעתו בעולם של "האדם הנבון" (הומו ספיינס) בישרה את ראשיתה של דרך התפתחות חדשה אשר הבדילה את המין האנושי משאר היצורים החיים. בעזרת תבונתם הצליחו בני האדם לפתח טכנולוגיה, ובאמצעותה שינו את סביבת חייהם כדי להבטיח את מקורות הקיום שלהם, בראש ובראשונה – את המים. פיתוח טכנולוגיה לצורך אגירת מים ותכנון אספקתם חולל את ראשיתה של המהפכה החקלאית. באמצעות החקלאות החלו בני האדם לייצר בעצמם את מזונם והשתחררו מהצורך לנדוד אחרי מקורות מזון עונתיים ואקראיים.
באזורים מדבריים וחצי מדבריים, כמו במזרח התיכון, פיתוח מערכות מים היה בבחינת צורך הכרחי להתפתחותה של החברה האנושית.
"מצרים היא מתנת הנהר" אמר הרודוטוס, ההיסטוריון היווני. ואכן, הצלחתם של תושבי האזור להטות את מי הנהרות הגדולים –הנילוס במצרים, הפרת והחידקל במסופוטמיה – ולהבטיח בכך את ייצור המזון שלהם, הביאה להתפתחותן של חברות מאורגנות ולפריחתן של תרבויות מפוארות.
ה"פינה" הקטנה שלנו בתוך המזרח התיכון לא בורכה בנהרות גדולים. תושבי האזור נסמכו בעיקר על "מתנות" השמים – הגשמים בעונות החורף הקצרות. מיעוט הגשמים חייב את האנשים שחיו כאן להקים מערכות מים מתוחכמות לצורך איסוף מי גשמים, קידוח בארות להפקת מי תהום ותכנון אספקת מים בעונות היובש.
מיעוט מקורות המים גרם, לאורך ההיסטוריה, למאבקים וסכסוכים בין תושבי המקום, ולעתים הביא לעקירת אוכלוסיות שלמות מאזורים מוכי בצורת.
|
איכות = כמות |
בימינו, בעיית המים אינה מצטמצמת לסיפור מקומי על כמה בארות בודדות. בעיית המים מורכבת הרבה יותר; כשם שהחיים בתקופתנו המודרנית מורכבים הרבה יותר. הגידול המהיר באוכלוסיית האנשים באזור יצר לחץ כבד על מקורות המים השונים. אמנם, באמצעות הטכנולוגיה המתפתחת הצלחנו להגדיל את יכולתנו להפיק מים ואף לייצר מעט "יש מאין" (באמצעות "זריעת עננים" ובאמצעות מתקנים להתפלת מי ים). אך שיעור הגידול בהפקת מים לא רק שאינו מדביק את צרכינו אלא אף גורם להידלדלותם של מקורותינו ומסב להם, לעתים, נזקים בלתי הפיכים. (באשר בארות מתייבשות או מומלחות) ואם לא די בכך, התפתחותה של החברה שאנו חיים בה אנחנו חיים תבעה מחיר כבד גם מאיכותם של המים שאנחנו משתמשים בהם. חומרי פסולת הנפלטים מתהליכי ייצור אינטנסיביים בתעשייה, בחקלאות ובשימושים ביתיים מוצאים את דרכם אל מקורות המים העיליים והתת קרקעיים ומזהמים אותם. חלק מהמים הופכים לבלתי ראויים לשימוש, ובדרך זו "תורמת" בעיית איכות המים אף היא למחסור במים, מחסור שאנחנו כבר חשים באזורנו. והמצב רק ילך ויחמיר בעתיד.
בשנת 2010 יחסרו 715 מיליוני מ"ק מים,
בשנת 2020 יחסרו 1.2 מיליארד (!) מ"ק מים
ובשנת 2040 נרגיש בחסרונם של 2.2 מיליארד מ"ק מים!
המים יחסרו לכל תושבי האזור, והחובה לשמור על האוצר היקר הזה היא נחלת כולנו!
|
וכשמדברים על העתיד… |
ספר זה מציג בפניכם את פניו הרבים של נושא המים באזורנו. חלק מהדברים אתם אולי מכירים ממסגרות לימוד אחרות וממקורות מידע מגוונים, כמו עיתונים, טלוויזיה וכו'. אך למעשה מטרת הספר הזה להציג את נושא המים לא רק לשם הלימוד עצמו אלא כצעד בדרך לפתרון מעשי של מה שכולם מדברים עליו: בעיית המים באזור.
רבים מאתנו נוטים לחשוב שפתרון בעיית המים הוא עניין למומחים בלבד (מהנדסים, הידרולוגים, פוליטיקאים וכו'.) "מי אנחנו 'הקטנים', שיכולים להשפיע על המים הרבים שזורמים בירדן, על מי התהום באקוויפר הגדול של החוף, מי אנחנו הקטנים שיכולים לתרום משהו ל "ים" הכינרת ו…לעננים בשמים?"
למעשה כל אחד יכול לקחת חלק בפתרון הבעיה דרך פעולותיו היום יומיות שצורכות מים (גם כשאף אחד לא מסתכל). כל ליטר מים שהיחיד חוסך בביתו נאסף למיליונים של ליטרים שחסכו אחרים. כל ברז (פרטי או ציבורי) שתוקן מצרף את השלולית הקטנה שלא נוצרה תחתיו לאגם גדול של מים שלא בוזבזו לריק. למשל, אם כל אחד מאתנו היה חוסך טיפת מים אחת ביום – טיפה אחת – כמות המים שנחסוך יכולה לספק את צרכיהם של שבעה אנשים!
יחידת הלימוד הזו מזמינה אתכם להתבונן בדרך שבה אתם משתמשים במים ומזמינה אתכם לתכנן פתרונות משלכם לשימוש יעיל יותר. הזרמת מים לברזים היא אתגר מעשי, מדעי וטכנולוגי, אך כאשר אנחנו מתכננים את הדרכים לניצול משאבי המים העומדים לרשותנו אנחנו ניצבים גם בפני אתגר מוסרי: מה נשאיר לדורות הבאים? ואתם – הדור הבא!
פרקים נוספים בספר:
מקור כל המקורות - מקורות המים
מים לחיים - שימושי המים
במורד הזרם - זיהום והמלחה של מקורות מים
אוצר בידיים - ניהול ושימור המים
מים : סוף דבר
| ביבליוגרפיה: | ||||||||||||||
|
|
|
חזרה3 |
 |
הדפסה | ||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. | |||||||
|
|||||||
| החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט. |