הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > כלכלה וניהול


מטריאליזם דיאלקטי
מחבר: פרופ' ג'. או. יורמסון


פרידמן, ש.
חזרה3

במובן המקורי היתה זו העמדה הפילוסופית שננקטה על-ידי מרכס (Marx) ואנגלס (Engels), ואילו כיום זוהי הדוקטרינה הרשמית של המפלגה הקומוניסטית והיא מנוצלת למטרות פוליטיות, יותר מאשר למטרות עיוניות. מנקודת ראות פילוסופית, אין להרחיק לכת מעבר למרכס ואנגלס - ואולי גם לנין - בחקר המטריאליסם הדיאלקטי. מרכס ואנגלס השתמשו במונח זה באורח חופשי. לגביהם משמעותו של המטריאליסם היא "לייחס לטבע מעמד ראשוני" ,להחזיק בסברה כי החומר הוא ממשי ועצמאי וכי הרוחני מתפתח מתוך החומרי ועל כן מן ההכרח להסבירו במונחים פיסיקליים. את ההשקפה הזאת יש להבין כשלילה של האידיאליסם ההגליאני, שהיה מקובל ונפוץ באותה תקופה; ממשותן של המחשבה ושל תופעות רוחניות אחרות איננה מוכחשת; רק ראשוניותו ועדיפותו של מעמדן נשללות. בדרך כלל נוהגים להתייחס אל האידיאליסם ואל המטריאליסם כאל העמדות הפילוסופיות היחידות האפשריות.

מכל מקום, המטריאליסם המסורתי נדחה על-ידי מרכס ואנגלס; השקפה כגון זו של האטומיסטים היוונים האומרת כי כל דבר הוא בבחינת סידור מסוים של חלקיקים חומריים הנעים בהתאם לחוקי המכניקה, הוקעה לגנאי בתורת מטריאליסם מכני, שעל אף היותו עדיף על פני השקפת אידיאליסטית עודנו בלתי-מספיק. בשלב זה היתה דרושה צורה של מטריאליסם המכירה בתהליך ובהתפתחות של החדיש ושל המורכב יותר, וצורה זו היא המטריאליסם הדיאלקטי; בעוד שה"תנועה במשמעה הכללי ביותר" נחשבה כמהותו של כל תהליך, מן ההכרח היה לאתר את טיבה של תנועה מורכבת יותר מאשר התנועה המכנית.

מושג הדיאלקטיקה נגזר בהקשר זה מתוך שיטתו של הגל (Hegel) "הדיאלקטיקה של המושג עצמו הפכה להשתקפות תודעתית בלבד של התנועה הדיאלקטית של העולם הממשי, והדיאלקטיקה של הגל הועמדה על ראשה; או, ליתר דיוק, נהפכה והועמדה שוב על רגליה" ,(אנגלס ;"פוירבך", פרק רביעי).

המטריאליסם הדיאלקטי מתייחס איפוא אל העולם כאל תהליד מתפתח, הבורא תופעות חדשות ומורכבות יותר, הצומחות מתוך הפשוטות יותר בהתאם לעקרונות הדיאלקטים, שהם-הם חוקי ההתפתחות. חוקים אלה הם:


  1. חוק ההשתנות של תכונות כמותיות לתכונות איכותיות. למשל - אם מים נתונים בתהליך של שינוי כמותי המתבטא בהעלאת הטמפרטורה, הרי בנקודה קריטית מסוימת יגיעו לכלל השינוי האיכותי של השתנות לאדים.


  2. חוק חדירת-הגומלין של גורמים מנוגדים, הנושא בחובו את דבר קיומם של יסודות סותרים בתוך הטבע. למשל, מושג התנועה כרוך בסתירה של הימצאות דבר ואי-הימצאותו באותו מקום בעת ובעתה אחת.


  3. חוק שלילת השלילה; למשל הקפיטליסם שולל את הפיאודליסם, הסוציליסם שולל את הקפיטליסם, כך שבכל מקרה השלב החדש צומח מתוך שלילת השלב, הקודם, המהווה על פי תוכנו שלילה ביחס לשלב החדש. חוקים אלה, כפי שנוסחו במקורם על-ידי אנגלס, אינם מכילים את המלים "שלילה" ו"סתירה" במשמעויותיהן הרגילות; אחדים מיורשיהם המודרניים של מרכס ואנגלס ניסחו חוקים אלה בצורה פחות פרדוכסלית והשתמשו גם בדוגמאות פחות פרדוכסליות. העניין המהותי שהודגש על-ידי אנגלס היה בכך שיש בעולם שינוי מקורי והבדל איכותי וכי למרות שהכל צומח מתוך החומר הגס, בכל זאת אין להעלות על "דעת כי כל דבר אינו אלא מערכת מכנית מורכבת".



חשיבותה של תורה זו בתולדות המחשבה היא בהיותה בסיס כללי לתורותיו הכלכליות והפוליטיות של מרכס; מרכס בעצמו היה מעוניין בהתפתחויות אלה הרבה יותר מאשר בניסוח מדויק של הבסיס הזה, ויש להצטער שגורמים חיצוניים כיוונו את אור הזרקורים אל מה שלאמיתו של דבר היה בעל חשיבות חולפת בלבד.

* העורך הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטאות פרינסטון ואוכספורד.

ביבליוגרפיה:
כותר: מטריאליזם דיאלקטי
שם  הספר: פילוסופיה
מחבר: יורמסון, ג'. או. (פרופ')
עורכי הספר: שרפשטיין, בן עמי  (פרופ') ; יורמסון, ג'. או.  (פרופ')
תאריך: 1967
הוצאה לאור: פרידמן, ש.
הערות: 1. עורך המהדורה העברית: פרופ' בן עמי שרפשטיין.
2. עורך המהדורה הלועזית : פרופ' יורמסון, הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטאות פרינסטון ואוכספורד.
3. סדרה אנציקלופדית ''אופקים חדשים''.