כתובות ארכיאולוגיות מתקופת המקרא : כתובות נוספות מחברים: יוסף ניצן; ד"ר יהושפט נבו

חזרה3

קבר "הפקיד אשר על הבית"

כתובת "יהו אשר על הבית", אולי משנת 700 לפנה"ס לערך:
"זאת קברת... יהו אשר על הבית אין פה כסף וזהב כי אם עצמתו ועצמת אמתה אתה.
ארור האדם אשר יפתח את זאת".

זוהי כתובת קבר עברית ראשונה מימי בית ראשון, המדגישה שאין בה כסף וזהב, אלא עצמות בעל הקבר ואמתו. בעל הקבר הוא נושא משרה חשובה בפקידות המלכותית "אשר על הבית" והסיום על שמו הוא... יהו. האמה הייתה כנראה פלגשו של האיש ונקברה יחד עמו. ייתכן, שבעל הקבר הוא פקיד מימי מלכות חזקיהו.

בספר ישעיהו נזכר פקיד בתפקיד דומה, שבנא אשר על הבית, אף הוא מימי חזקיהו. יש משערים, שאולי זהו אותו שבנא, חוצב הקבר. הנביא כועס עליו על שחצב לו קבר בין הסלעים הנישאים. גם הכתובת נמצאת במקום גבוה בסלעי כפר השילוח שבירושלים. ואלה דברי ישעיהו לשבנא: "כה אמר ה' צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית, מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר, חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו" (ישעיהו כב, טו, טז).

מכתבי לכיש

מכתבי לכיש, שמונה-עשר במספר, נמצאו בין הריסות חדר קטן בשער הכניסה החיצוני שבחומה. לפי העדות הארכאולוגית נהרס השער בעת כיבוש העיר בידי הבבלים בשנת 587/6 לפסה"נ.

האוסטרקונים נכתבו בעט עשוי קנה ובדיו שחורה המכילה יסוד של ברזל המכתבים כתובים בידי סופרים אחדים בכתב עברי רהוט ובלשון מקראית, כלשון ספר מלכים ופרקי הפרוזה שבספר ירמיהו; הכתיב לרוב חסר. ביטויים אחדים שגורים בתעודות אלה, כגון הפתיחה בנוסח ברכה: "ישמע יהוה את אדוני שמועות שלום", ולאחריה נוסח ההכנעה: "מי עבדך כלב כי זכר אדוני את עבדו?", או "עתה כיום עתה כיום", שמשמעותו "עתה זה".

אוסטרקונים אלה הם ברובם מכתבים הדנים בגורלו של אחד הנביאים, אשר שמו מצוין באחד מהם, אבל נשתמר סופו בלבד: "... יהו". באחדים מצוין שם הכותב – הושעיהו – ושם אדוניו, שלו נועד המכתב – יאוש – שהיה כנראה מפקד המצודה. יוצאת דופן תעודה אחת, שאינה אלא רשימה של אנשים הנקראים כאן בשמם ובשם אביהם. חלק מן השמות מוכרים מספר ירמיהו.

מכתב IV נכתב כנראה זמן קצר לפני נפילת לכיש, שכן מרומז בו על נפילת עזקה, העיר הסמוכה שמצפון-מזרח: "כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים..., כי לא נראה את עזקה".
(פסוק זה מאשר את זיהויו של תל דוויר כלכיש המקראית.)
התעודות שימשו כנראה כמסמכים במשפטים אשר היו נערכים בשער העיר.
.

גלות יהויכין

לפני זמן קצר פוענחה כתובת בבלית, המספרת על גלות יהויכין בידי נבוכדנצר, על פיה אפשר לקבוע את כניעת המלך בדיוק ליום ב' אדר 597 לפה"ס.
"בשנת שבע בחודש כסלו קבץ מלך אכד את חילו וילך לארץ חת". ויהן על עיר יהודה ובחודש אדר ביום השני לכד את העיר. את המלך תפס. מלך כלבבו (כרצונו) הפקיד בקרבה. מס כבד הוביל לבבל".
(לפי תרגומו של א' מלמט)

יהויכין בחצר מלך בבל

ברשימה זו, מימי נבוכדנצר השני, רשומה אספקת השמן לשבויי מלחמה או לאחרים, התלויים בחצר המלכות. בין יתר האנשים הנזכרים בשמותיהם ועל פי מוצאם נמנה יהויכין: 10 מידות שמן ליהויכין מלך יהודה. ½2 מידות שמן לבני מלך יהודה, 4 מידות לשמונה אנשים מיהודה, 10 מידות לבנו של מלך יהודה, ½2 מידות לחמשת בניו של מלך יהודה".

גדליהו אשר על הבית

בשער העיר לכיש נמצאה טביעת חותמת בטין ובה הכתובת:
"לגדליהו אשר על הבית"
החותמת נשלחה מירושלים למבצר לכיש, וייתכן שהשולח היה גדליהו בן אחיקם. כידוע היה גדליהו בן למשפחה מכובדת ביהודה, שממנה יצאו שרים, זקנים וסופרים, הוא עצמו מילא, כנראה, תפקיד חשוב עוד לפני החורבן.

לפרטים אחרים קשורים לנושא:
כתובות ארכיאולוגיות מתקופת המקרא
לוח גזר
מצבת מרנפתח
כתובת מישע
חרסי שומרון
כתובת השילוח ומצבת סנחריב
כתובות נוספות