נותנים גז, מייצרים חשמל מחברת: מירי אשל

חזרה3

היכולת המותקנת של טורבינות הגז מהווה כיום כ- 30% מהיכולת הארצית הכללית, אך הן מייצרות רק כ- 4% מצריכת החשמל. מעבר לגיבוי שהן נותנות לתחנות-הכוח הקיטוריות, יש להן לא מעט יתרונות סביבתיים.

מי שמחפש את גבעות התורמוסים שליד צומת אליקים, בכביש המוביל מיוקנעם לזיכרון יעקב, בוודאי יבחין בימין הדרך גם במיתקן טורבינות הגז שבאתר 'חגית' של חברת החשמל.

מראות דומים קיימים ב-15 אתרים נוספים ברחבי הארץ. אלו הן תחנות-כוח קטנות יותר, וארובותיהן צנועות יותר בהשוואה לאחיותיהן הענקיות, תחנות-הכוח הקיטוריות הפרוסות לאורך החוף.

אמנון ביבי, מנהל יחידת תחנות-כוח טורבינות גז בחברת החשמל, ואלנה סוקולינסקי, מהנדסת כימיה ואיכות הסביבה ביחידה, הסבירו לכתבת "ירוק כחול לבן" כיצד פועלות טורבינות הגז, והרחיבו על חלקן במערך ייצור החשמל ועל יתרונותיהן הסביבתיים.

הצרכן הישראלי אינו מודע למכלול הפרטים של ייצור החשמל. לעומת זאת, רבים מאתנו מודעים למחירו הכלכלי והסביבתי. שני מדדים אלה נקבעים בעיקר על-ידי שיטת ייצור החשמל, סוג הדלק המשמש להפעלת הטורבינות השונות וכן הטכנולוגיות והאמצעים הננקטים להקטנת המפגעים הסביבתיים. המאפיינים השונים של סוגי הטורבינות, הם שקובעים איזו תחנת-כוח להקים והיכן, ומתי להכניסן לפעולה.

בישראל, כ-96% מכלל האנרגיה החשמלית מיוצרת בתחנות-כוח קיטוריות. תהליך הייצור הוא כלהלן: בדוודי ענק מחממים מים ליצירת קיטור, אשר מסובב טורבינה. זו מפעילה גנרטור לייצור חשמל, אשר מועבר במערכות הולכה והשנאה אל הצרכנים. תחנות אלו זקוקות למערכת קירור יעילה של הקיטור, והשימוש במי ים למטרה זו מכתיב את הקמתן בקרבת החוף.

שאר האנרגיה החשמלית מיוצרת על-ידי טורבינות הגז, המהוות את הקוו המזרחי, פנים ארצי, של מערך תחנות הכוח בישראל. טורבינות אלה שונות מהקיטוריות בטכנולוגיה, בעלות, בנצילות, ובהשפעה על הסביבה. פעולת טורבינת הגז מבוססת על שימוש בגזי שריפה דחוסים לסיבוב כנפי הטורבינה. (עיקרון השימוש בגזי בעירה ליצירת תנועה סיבובית זוהה לראשונה לפני מאות שנים, על-ידי ליאונרדו דה-וינצ'י).

אגב, אין במונח טורבינת גז כל התייחסות לסוג הדלק המשמש לבעירה. זה יכול להיות דלק נוזלי (סולר או מזוט), או דלק גזי (גז הבישול המוכר או גז טבעי).




 

חשמל תוך 14 דקות

• הקמה מהירה: תוך פחות משנתיים מתחילת העבודות בשטח, תוכל תחנת-הכוח החדשה לייצר חשמל.


• טורבינת הגז 'זוללת' פחות קרקע מאחיותיה הקיטוריות.


• עלויות הקמה נמוכות יותר.


• זמן תגובה מהיר: טורבינת גז לא פעילה יכולה להתחיל לספק חשמל תוך 14-6 דקות, מה שמאפשר גמישות תפעולית.


• התהליך אינו כולל שלב קירור, ולכן אין הכרח להקימה על שפת הים.


• הטורבינה כמעט ואינה ניכרת לעין בתבנית הנוף, והשפעתה על הסביבה מועטה יחסית.


• התפעול מתבצע בעזרת צוות עובדים מצומצם.

• הנצילות (דהיינו, כמות יחידות החשמל הנוצרות ליחידת דלק נשרף), נמוכה יחסית לתחנת-כוח קיטורית.


• עלות הפקת יחידת חשמל בטורבינת גז הינה יקרה הרבה יותר מאשר בתחנות הכוח הפחמיות, בשל עלויות חומר הגלם לבעירה.

גמישות תפעולית

יתרונות סביבתיים

פליטות גזים

• חנקן, שמהווה 80% מהאוויר ואינו משתתף בתהליך שרפת הדלק.


• פחמן דו חמצני (CO₂) ואדי מים (H₂O), שהם תוצרי השריפה של דלק פחמימני טהור. כידוע, הפחמן הדו-חמצני הנו גז חממה.


• פחמן חד-חמצני (CO), שהוא תוצר של שריפה בלתי מוגמרת, גורם להפרעות בנשימה.


• תחמוצות חנקן שונות (NO_x), הנוצרות בעיקר מתגובה כימית בין החמצן לחנקן, וריכוזן תלוי בטמפרטורת הבעירה ובמשך שהיית החמצן והחנקן החמים בכפיפה אחת.

תשטיפים ושפכים

רעש

שימור הנוף