כשפים במקרא

מילות המפתח: כישוף
כישוף הוא נסיון שליטה על כוחות נסתרים, או הגדת עתידות, באמצעות פעולות או מילים.  /למידע מלא...

מילות המפתח: תרגום המקרא לארמית, כישוף, נסים
המאמר בוחן את אופיים של התרגומים הארמיים למקרא לאור ריבוי האזכורים של מעשי נסים ופלאים בתרגומים אלו. לאור המקורות מנסה המחבר לעמוד על אופיים העממי וטיבם הספרותי של התרגומים. /למידע מלא...

הלכות כשפים והלכות נטיעת קישואים

מילות המפתח: תלמוד, כישוף
במסכת סנהדרין (סח עא) מביאה הברייתא את דבריו של רבי אליעזר בן הורקנוס, תלמידו הגדול של רבן יוחנן בן זכאי, על שלוש מאות הלכות שהיה שונה בנטיעת קישואין. לפי פירושו של רש"י אלו הם "הלכות מיני כשפים שעל ידיהם נתמלא כל השדה קישואים" - פירוש תמוה שדורש ביאור. מאמר זה מבקש להציע פירוש לדברים סתומים אלה וכהקדמה מציג את מקומו של הכישוף בתלמוד.  /למידע מלא...

על ספרי מרשמים מאגיים יהודיים בימי קדם

מילות המפתח: עת עתיקה, יהדות, כישוף
בשלהי העת העתיקה פרחה בישראל ובעמים ספרות מאגית עניפה. המאמר עוסק בגילויים של טקסטים מהגניזה הקהירית.  בין הטקסטים נתגלו, מלבד קמיעות, גם מאות קטעים ודפים מספרי מאגיה, ובהם הוראות למומחה לכישוף כיצד לטפל בלקוחות ובצרותיהם – איזו פעולה מאגית יש לעשות, מה ללחוש ומה לכתוב בקמיע.  /למידע מלא...

מכשפים בבית המדרש

מילות המפתח: תורה שבעל פה, כישוף, רבי אליעזר בן הורקנוס
המאמר עוסק בסיפורו של ר' אליעזר המנודה, ובהקשרו בסוגיה בפרק 'ארבע מיתות' שבמסכת סנהדרין. הסוגיה, העוסקת בכשפים, מלמדת – בשילוב הסיפור – על תשתיות כוחות החיים של התורה שבעל פה. /למידע מלא...

האמונה בשדים בספרות היהודית מימי הבית השני

מילות המפתח: כישוף, ספרים חיצוניים
בישראל ובעמים בזמן הקדום רווחה האמונה בדבר קיומם של כוחות דמוניים שיש בכוחם להשפיע ולפעול בעולם. המאמר סוקר היבטים אחדים של תופעה זו, מספרות המקרא ובית שני. המאמר מתאר דעות שונות במקורות למקור היווצרותם של כוחות אלו, ודרכי ההתמודדות עימם. /למידע מלא...

כשוף , מונותאיזם וטעויותיו של משה

מילות המפתח: כישוף, חטא, משה (רבינו)
ניתוח חטא משה בבמדבר כ 1-13. המחבר סוקר הצעות פרשניות שונות ולבסוף מכריע שהחטא של משה היה האמירה שלו: "נוציא" (במדבר כ 10). משה חטא בכך שהשתמש בכח הדיבור על מנת לחולל נס. שימוש בכח זה עלול להיתפס כמאגיה ולא כפעולה של האל. מחבר המאמר טוען שסיפורי התורה נכתבו מתוך מגמה לבסס את המונותאיזם. מעשהו של משה הוא פגיעה במונותאיזם ולכן הוא נשפט בחומרה רבה כל כך.  /למידע מלא...

גלוי ועקיף אצל בעלת האוב (שמואל א' כח 25-3)

מילות המפתח: שאול (המלך), כישוף
ניתוח סיפור ביקורו של שאול אצל בעלת האוב, מגלה שיש בו מורכבות. מצד אחד הסיפור מדגיש במפורש ששאול חוטא בכך שפונה אל מגדת העתידות, מצד שני הוא מציג אותה באופן חיובי: מקצוענית, רגישה וחכמה. הדבר משקף את עמדתו המהוססת של מחבר ספר שמואל, המכיר בחוק התורה האוסר פניה לאובות ולידעונים, אך מכיר בכוחם ככוח אמיתי לגלות את העתיד. /למידע מלא...