חוק החרם

מילות המפתח: משפט המקרא, תנ"ך. דברים, חוק החרם
חוק החרם בדברים מצווה להשמיד את עמי כנען בעת כיבוש הארץ. מהי תפישת העולם העומדת מאחורי חוק זה? האם יש מקבילות בתרבויות הסביבה ל"חרם"? האם קוים החוק במציאות? כיצד התמודדו עם פרשנות החוק בתקופה שלאחר המקרא? המאמר דן בשאלות אלו ועוד תוך עיון במקורות. /למידע מלא...

חגים, זבחי משפחה וחגיגות : חגים ועלייה לרגל

מילות המפתח: חגים ומועדים (יהדות), משפט המקרא, עלייה לרגל (יהדות)
חג במקרא הוא עליה לרגל למקדש והתקהלות של שמחה. המאמר דן בחוק המקראי של העליה לרגל ובאפשרויות המימוש המעשיות שלו. /למידע מלא...

העבודה בחוקי התורה : ד. ימי מנוחה - חוק השבת (דב' ה, יב-טו בהשוואה לשמ' כ ח-יא)

מילות המפתח: שבת, משפט המקרא, עשרת הדיברות
חוק השבת מופיע במספר הבדלים בעשרת הדברות בשמות ובדברים. המאמר דן בהבדלים הללו ובאופי השבת ומשמעותה על פי שני המקורות. /למידע מלא...

העבודה בחוקי התורה : ג. הטבה בסיום יחסי העבודה - מענק שחרור (דב' טו, יז-יח)

מילות המפתח: עבדות, משפט המקרא, פיצויי פיטורין
החוק המקראי קובע מתן מענק לעבד עברי עם שחרורו. המאמר מבאר את החוק בהרחבה ומראה את האמצעים הרטוריים שבהם משכנע נוסח החוק את האדון לקיים חוק זה. /למידע מלא...

העבודה בחוקי התורה : ב. שכר העבודה - איסור הלנת שכר (וי' יט, יג : דב' כד, יד-טו)

מילות המפתח: שכר, משפט המקרא
איסור עיכוב שכרו של עובד מופיע פעמיים בחוק המקראי. המאמר מבאר כל חוק ודן ביחס בין שני החוקים. כן מראה המאמר את הזיקה בין החוק המקראי למשפט המודרני ואת ההבדלים ביניהם. /למידע מלא...

העבודה בחוקי התורה : א. זכות במהלך העבודה - אכילה מן היבול (דב' כג, כה-כו)

מילות המפתח: משפט המקרא
המאמר דן בחוק המסדיר את זכותו של העובד לאכול מהיבול במהלך עבודתו, ובפרשנויות השונות לחוק זה. הניסוח של החוק מלמד על מגמתו - יצירת אחוה ושיתוף בין העובדים לבין בעל הבית. /למידע מלא...

רות : חוק ומנהג

מילות המפתח: תנ"ך. רות, משפט המקרא, נשים נוכריות, מתנות לעניים
הטקסט דן בקשר שבין מגילת רות לחוקי המקרא ובהבדלים בין המגילה לחוק בנושאים: מתנות עניים, יבום וגאולה ונישואים עם נשים נוכריות. /למידע מלא...

חוקי ייחוד הפולחן (י"א 31 - י"ב 12)

מילות המפתח: עבודת הקודש במקרא, משפט המקרא
המאמר טוען שחוק ריכוז הפולחן בדברים פרק יב מכיל שני רבדים ספרותיים. הרובד הראשון של החוק (יא 31-יב 7) מתממש באופן אידיאלי בהשכנת אוהל מועד בשילה על ידי יהושע (יה' יח 10-1), בעוד הרובד השני (יב 8 ואילך) בבניין בית המקדש על ידי שלמה (מל"א ו-ט). לעומת זאת דווקא הרובד השני הוא העתיק יותר וקודם למהפכת ייחוד הפולחן הקיצונית של ימי יאשיהו, בעוד הרובד הראשון הינו מאוחר יותר, ומשקף את הרפורמה של יאשיהו המתוארת במל"ב כג.  /למידע מלא...