"יצחק כבר לא רוצה " – המחאה נגד מיתוס ההקרבה הלאומי

מילות המפתח: גרשוני, משה, אמנות ישראלית, תנ"ך באמנות, עקדת יצחק, נאמן, מיכל, קדישמן, מנשה, תומרקין, יגאל
בשנות החמישים אמנים החלו לזהות את המדינה ואת המפעל הציוני עם כיבוש ואלימות צבאית חסרת תועלת ותכלית. בחינת יצירותיהם של אמנים כמו יגאל תומרקין, יורם רוזוב, מיכל נאמן, מנשה קדישמן ומשה גרשוני, מראה כי הם החלו להשתמש בנושא העקדה באמנות שלהם כמחאה נגד מדיניות הכיבוש והמלחמה.  /למידע מלא...

ריבוי כיווני פרשנות לנושא העקדה משנות השמונים: כיוונים פוליטיים - חברתיים

מילות המפתח: אמנות ישראלית, תנ"ך באמנות, עקדת יצחק, רבינוביץ, ישראל, שנהב, דינה, ראוכר, חוה
אחד הכיוונים האומנותיים לעיסוק אומנים ישראלים בעקידה בשנות השמונים היה לראות בעקדה ככלי לביטויין של השקפות פוליטיות וחברתיות שונות. יצירותיהם של האמנים דינה שנהב, חוה ראוכר וישראל רבינוביץ מדגימות גישה זו. /למידע מלא...

ריבוי כיווני פרשנות לנושא העקדה משנות השמונים: כלל - אנושיות

מילות המפתח: אמנות ישראלית, תנ"ך באמנות, עקדת יצחק, לחמן, צבי
בחינת יצירותיו של צבי לחמן בנושא העקדה. ביצירותיו של האמן משמעות העקדה  היא קורבן לאומי. לחמן מושפע ביצירותיו אלו זו ממגוון מקורות אמנותיים שנידונים אף הם במאמר.  /למידע מלא...

ריבוי כיווני פרשנות לנושא העקדה משנות השמונים: כיוונים תיאולוגיים - השיבה אל הטקסט המקראי ואל המקורות היהודיים

מילות המפתח: גרשוני, משה, תנ"ך באמנות, עקדת יצחק, סגן כהן, מיכאל, בר חמא, אבנר
בחינת יצירותיהם של משה גרשוני, מיכאל סגן-כהן ואבנר בר חמא, אמנים שהתייחסו לנושא העקדה לא בהקשר הפוליטי – לאומי, שהיה הקשרה העיקרי מראשיתה של האמנות הישראלית, אלא בהקשר למקורות ולחשיבות העקדה בזהותם היהודית. /למידע מלא...

מילות המפתח: רבין, יצחק, תנ"ך באמנות, קין והבל
 שיר קינה שנכתב בעקבות הרצחו של ראש הממשלה יצחק רבין . השיר מתכתב עם סיפור קין והבל ועם הקינה המקראית. /למידע מלא...

הבריאה (הגדת סרייבו) - יצירתו של אריה ארוך

מילות המפתח: בריאת העולם, תנ"ך באמנות, ארוך, אריה
האמן אריה ארוך  צייר בשנת 1966 את הציור הבריאה (הגדת סרייבו). העבודה נעשתה בהשראת  דפים מאוירים מתוך הגדת סרייבו מהמאה ה-14. דף המידע מתאר את הקשר בין היצירה למקור ההשראה ואת המשמעות הפרשנית של היצירה לסיפור הבריאה.  /למידע מלא...

על שתי כותנות פסים

מילות המפתח: יוסף (בן יעקב), אמנון ותמר (דמויות תנכיות)
המחבר המקראי משתמש בתיאור כותנות הפסים בשני סיפורים: סיפור יוסף ואחיו (בראשית ל"ז)  וסיפור אונס תמר (שמואל ב י"ג) . המאמר מביא גישות שונות בשאלה מהי כתונת הפסים ומצביע על המסר המקראי בקשר בין הסיפורים: הסרת הבגד וקריעתו  בשני הסיפורים מדגישים את מצבם האומלל של בעלי הכתונת. הכותנות שהיו כנראה בגד מיוחד מאד אינן מצליחות להגן על לובשן, אפילו לא מפני אחים בשר ודם.  /למידע מלא...

החצרנים

מילות המפתח: יוסף (בן יעקב)
יוסף הוא אחת הדמויות שהגיעו למשרה שלטונית רמה בחצר מלך זר. המקרא מתאר את בגדי יוסף במעמדו כחצרן. הבגדים בסיפורו של יוסף מהווים לא רק תיאור חיצוני אלא משקפים גם את התהליך שעוברת הדמות במהלך הסיפור. /למידע מלא...