שאול בעין דור : איזון סיפורי בין הנביא הדוחה ובעלת האוב המקרבת

מילות המפתח: שאול (המלך), תנ"ך כספרות
המאמר מנתח את שמואל א פרק כח המספר על ביקורו של שאול המלך אצל בעלת האוב ערב המלחמה שבה מצא את מותו. הכותב עומד על האיזון הסיפורי המפתיע בין דמותו של שמואל הנביא המתגלה אל שאול ונוהג בו בנוקשות ובין העידוד והחמלה להם זוכה שאול מידה של בעלת האוב. המאמר בוחן לא רק את העיצוב הספרותי של הסיפור אלא גם את המסר התאולוגי המשתקף מעיצוב זה.  /למידע מלא...

העיצוב האמנותי של הסיפור במקרא : מבוא

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
המבוא לספר עומד על חשיבות העיון בסיפור המקראי מתוך גישה ספרותית ומתאר את האופן שבו ידון נושא זה לאורך הספר. /למידע מלא...

סופים הם לפעמים געגועים : על כמה סיומי ספרים במקרא

מילות המפתח: תנ"ך, תנ"ך כספרות
ההרצאה עוסקת בפסוקי הסיום של מספר ספרים במקרא ומראה כי יש קשר בין פסוקי סיום בספרים שונים, באופן של סגירת מעגל. כך לדוגמא- פסוקי הסיום של ספר יהושע סוגרים מעגל שנפתח בפסוקי הסיום של בראשית. /למידע מלא...

העיוור שראה את הנולד

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, שמשון (השופט)
לאחר שכוחו של שימשון סר מעליו, הפלישתים נקרו את עיניו והפכו אותו לעבד. ניקור העיניים הוא מעשה של התעללות והשפלה, אך גם היה עונש מקובל במזרח הקדום, במקרים של הפרת ברית. המאמר מביא דוגמאות רבות למשמעויות אלו של ניקור עניים. כמו כן נידון במאמר מוטיב הראיה המתעתעת ומוטיב העיוור המיטיב לראות. המוטיבים מודגמים בסיפורי שמשון בהשוואה לסיפורים אחרים במקרא ובספרות הכללית. /למידע מלא...

המבנה של סיפור גדעון ומשמעו

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, גדעון (השופט), מנהיגות במקרא
סיפור גדעון מורכב משני חלקים על-פי מבנה העלילה ועיצוב דמותו של גדעון. בחציו הראשון של הסיפור (עד ז, 14), גדעון מעוצב כדמות הססנית שאמונתה בה' איננה יציבה. נקודת המפנה בתפישתו האמונית של גדעון היא חלום המדייני, אשר לאחר שמיעתו – נעלמים ספקותיו של גדעון לחלוטין. גם בחלקו השני של הסיפור דמותו של גדעון איננה יציבה. גדעון מתגלה לעיתים כמי שלנגד עיניו טובת העם ורצון ה', אף כאשר הדבר בא על חשבון טובתו האישית, ולעיתים הוא מתנהג בצורה הפוכה, ופועל מתוך מניעים אישיים גם כאשר הדבר בא על-חשבון טובת העם ואפילו טובת אלוקיו. /למידע מלא...

מילות המפתח: יציאת מצרים
ניתוח של סיפור יציאת מצרים ופשרו. פרום סבור כי אפשרות השיחרור הייתה אפשרית רק מפני שהעם סבל. הסבל אחד את העם ויצר את המשאלה שהסבל יפסק, ומישאלה זו היא בחזקת דחף ראשון והכרחי לשיחרור. בסיפור המקראי אלוהים שלח את משה כשליח לעורר את העברים לקראת היציאה לחירות. ואולם גם המצרים וגם העברים לא היו מסוגלים להבין את שפת החירות והתבונה. השפה המובנת להם הייתה שפת הכוח שבאה לידי ביטוי בעשרת המכות.  /למידע מלא...

סיני ויציאת מצרים : בחירה בחיים בלב אי ודאות

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, יציאת מצרים
קריאת סיפור יציאת מצרים וברית סיני כסיפור היסוד הלאומי שלנו. יציאת מצרים מבטאת לא רק את ייסוד החופש והשחרור אלא גם את אי-ודאות, את הרוע השרירותי ואת המקריות הבלתי ניתנת לחיזוי של ההיסטוריה האנושית. כוחו של סיפור יציאת מצרים הוא בברית סיני, שהפכה את חווית השיעבוד הלאומי מתודעה של קרבן לדרישה מוסרית.  /למידע מלא...

רטוריקה של תשוקה : שיר השירים כמקרה גבול של שירה ארוטית

מילות המפתח: תנ"ך. שיר השירים, תנ"ך כספרות
המאמר בוחן את המימד הארוטי של שיר השירים בהשוואה לדגמים אחרים של כתיבה ארוטית קלאסית, מהשירה המצרית, היוונית והרומית. שיר השירים מתואר במאמר כטקסט שהמימד השירי שבו מפותח מאד, ובא על חשבון התיאור המציאותי שמקומו בטקסט מצומצם יותר.  /למידע מלא...