רטוריקה של תשוקה : שיר השירים כמקרה גבול של שירה ארוטית

מילות המפתח: תנ"ך. שיר השירים, תנ"ך כספרות
המאמר בוחן את המימד הארוטי של שיר השירים בהשוואה לדגמים אחרים של כתיבה ארוטית קלאסית, מהשירה המצרית, היוונית והרומית. שיר השירים מתואר במאמר כטקסט שהמימד השירי שבו מפותח מאד, ובא על חשבון התיאור המציאותי שמקומו בטקסט מצומצם יותר.  /למידע מלא...

העיצוב האמנותי של הסיפור במקרא : מבוא

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
המבוא לספר עומד על חשיבות העיון בסיפור המקראי מתוך גישה ספרותית ומתאר את האופן שבו ידון נושא זה לאורך הספר. /למידע מלא...

סופים הם לפעמים געגועים : על כמה סיומי ספרים במקרא

מילות המפתח: תנ"ך, תנ"ך כספרות
ההרצאה עוסקת בפסוקי הסיום של מספר ספרים במקרא ומראה כי יש קשר בין פסוקי סיום בספרים שונים, באופן של סגירת מעגל. כך לדוגמא- פסוקי הסיום של ספר יהושע סוגרים מעגל שנפתח בפסוקי הסיום של בראשית. /למידע מלא...

העיוור שראה את הנולד

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, שמשון (השופט)
לאחר שכוחו של שימשון סר מעליו, הפלישתים נקרו את עיניו והפכו אותו לעבד. ניקור העיניים הוא מעשה של התעללות והשפלה, אך גם היה עונש מקובל במזרח הקדום, במקרים של הפרת ברית. המאמר מביא דוגמאות רבות למשמעויות אלו של ניקור עניים. כמו כן נידון במאמר מוטיב הראיה המתעתעת ומוטיב העיוור המיטיב לראות. המוטיבים מודגמים בסיפורי שמשון בהשוואה לסיפורים אחרים במקרא ובספרות הכללית. /למידע מלא...

המבנה של סיפור גדעון ומשמעו

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, גדעון (השופט), מנהיגות במקרא
סיפור גדעון מורכב משני חלקים על-פי מבנה העלילה ועיצוב דמותו של גדעון. בחציו הראשון של הסיפור (עד ז, 14), גדעון מעוצב כדמות הססנית שאמונתה בה' איננה יציבה. נקודת המפנה בתפישתו האמונית של גדעון היא חלום המדייני, אשר לאחר שמיעתו – נעלמים ספקותיו של גדעון לחלוטין. גם בחלקו השני של הסיפור דמותו של גדעון איננה יציבה. גדעון מתגלה לעיתים כמי שלנגד עיניו טובת העם ורצון ה', אף כאשר הדבר בא על חשבון טובתו האישית, ולעיתים הוא מתנהג בצורה הפוכה, ופועל מתוך מניעים אישיים גם כאשר הדבר בא על-חשבון טובת העם ואפילו טובת אלוקיו. /למידע מלא...

שתי מילים מנחות בסיפור יציאת מצרים

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, יציאת מצרים
המאמר מצביע על שני שורשים מנחים בסיפור יציאת מצרים: ח.ז.ק וכ.ב.ד ועל משמעותם. /למידע מלא...

פרק ראשון: הסגנון

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
ההקדמה לפרק הראשון עוסקת בסגנון המקראי, ומבארת מונחי יסוד הקשורים לניתוח הספרותי של יחידה. המחבר גורס כי כל סיפור בנוי משלושה מישורים, והדרך הטובה ביותר לדיון בסגנון, הוא ניתוח סגנוני של יחידה סיפורית שלמה. /למידע מלא...

פרק ראשון : אמצעים סגנוניים - הצליל והמקצב

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
בפרוזה – ובכללה בסיפור – קיימות תופעות צליליות. חשיבותן בספרות המקראית גדולה במיוחד לאור הסברה, שחלק ניכר מספרות זו היה מלכתחילה ספרות שבעל-פה, אשר נועדה להישמע באוזן ולא להיקרא בעין. הדיון ברובד הקולי של המלים מבחין בין: הצליל כשהוא לעצמו ובין חזרה של צלילים.  /למידע מלא...