משפט אלוהים : פפירוס משפטי מן המאה הז' לפנה"ס

מילות המפתח: משפט המקרא
המאמר מציג פפירוס שמעיד על "משפט אלוהים" , כלומר הכרעה במשפט בין בני אדם בדרך מגאית של שאילת האלוהים מה פסק הדין. לדעת כותב המאמר כך יש להבין גם את החוק המקראי : "עד האלוהים יבא דבר שניהם. אשר ירשיען האלוהים ישלם שניים לרעהו" (שמות כ"ב ח) /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : הכרונולוגיה של ראשית המדינה בישראל וביהודה

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
המאמר מציע לשנות את התארוך של שכבות ארכיאולוגיות שמיוחסות לתקופת ראשית ממלכות יהודה וישראל. שיטת התארוך שהייתה מקובלת מבוססת על הנסיון להתאים למקרא יותר מאשר על הממצא הארכיאולוגי.  על-פי ההצעה החדשה שכבות שיוחסו בעבר למאה הי"א לפסה"נ יש לייחסן למאה הי'. אתרי המפתח לקביעת הכרונולוגיה החחדשה הם: מגידו, באר שבע וערד. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : צמיחת המדינה בישראל לעומת צמיחת המדינה ביהודה

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מחשבה מדינית
חלק זה של המאמר עוסק בשאלה האם הממצא הארכיאולוגי מעיד על כך שהיה ארגון מדיני במאה העשירית לפנה"ס (תקופת הממלכה המאוחדת) . ממצאים ארכיאולגיים שמעידים על ארגון מדיני הם: מבני ציבור, כתובות, יצור המוני של כלי חרס, תעשיה חקלאית, ישובים בגדלים שונים. המאמר מציג את הממצאים מן המאה הי' לפסה"נ בתחומים אלה ומגיע למסקנה כי אינם מעידים על קיומה של ישות מדינית מפותחת. /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : מכנען לישראל

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר בודק את הגורם היישובי בממצאים הארכיאולוגיים ביהודה וישראל. הממצא מלמד על הבדלים בין הממלכות. ממלכת ישראל צמחה בראשית המאה הט' לפנה"ס. היא היתה גורם חריג למדי במפה הפוליטית של המרחב, שכן  היתה ישות תרבותית ודימוגראפית היטרוגנית ("כנענית" בחלקה). ממלכת יהודה צמחה בראשית המאה הח' לפנה"ס והיתה ההיפך המוחלט: יחידה טריטוריאלית מגובשת מבחינה אתנית ולאומית.  /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : הערות אחדות על עבר הירדן

מילות המפתח: עבר הירדן, יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר משווה בין צמיחתן של ממלכות יהודה וישראל לבין  צמיחתן של ממלכות עבר הירדן. בקווים מסוימים של התפתחות המדינה דמתה ישראל למואב, ואולי גם לעמון, ואילו יהודה דמתה לאדום.  /למידע מלא...

ראשית המדינה בישראל וביהודה : סיכום

מילות המפתח: יהודה (ממלכה), ארכיאולוגיה מקראית, ישראל (ממלכה)
חלק זה של המאמר מסכם את ההבדל העקרי שבין התאור המקראי לתמונה העולה מהממצא הארכיאולוגי לגבי ראשית ממלכות יהודה וישראל. לפי התאור המקראי יהודה וישראל החלו את דרכם כממלכה משותפת אשר התפלגה לשניים. לפי התמונה העולה מהממצא הארכיאולוגי ישראל צמחה לכלל מדינה של ממש בראשית המאה הט', ואילו יהודה, הגיעה למעמד דומה רק כמאה וחמישים שנה לאחר-מכן, במרוצת המאה הח' לפסה"נ. /למידע מלא...

הצד השווה בין חוקי המוסר בויקרא יט 11-12 וחוקי המשפט בויקרא ה 20-26

מילות המפתח: תנ"ך. ויקרא, משפט המקרא
המאמר משווה בין החוקים בויקרא י"ט 11-12 לחוקי המשפט בויקרא ה' 20-26. ההבדלים בין החוקים מעידים לדעתו על כך שהחוקים בויקרא י"ט הם חוקי מוסר- כלומר חוקים התקפים תמיד ולא תלויים בנסיבות משפטיות משתנות. /למידע מלא...

מחויבות חברתית בישראל : לא השלטון לבדו אחראי לרווחת הפרט בחברה היהודית

מילות המפתח: מוסר המקרא, מדינת רווחה, משפט המקרא, עוני, בעיות חברתיות, יהדות וסוציאליזם
על מי מטילה התורה חובה זו? חוקי המקרא מציגים חידוש: לא השלטון בלבד – ולא השלטון בראש וראשונה – הוא שאחראי לרווחתה הכלכלית של החברה – אלא היחיד. חוקי המקרא פונים אל כל אחד ואחד מישראל ומחייבים אותו לעשות לשיפור מצבם של הנזקקים וחסרי היכולת. /למידע מלא...