יריחו

מילות המפתח: תנ"ך באמנות, כיבוש יריחו, שטיינהרט, יעקב
חיתוך עץ צבעוני של האמן יעקב שטיינהרט המתאר את כיבוש יריחו בימי יהושע בן נון,  1953. /למידע מלא...

שאול

מילות המפתח: שאול (המלך), תנ"ך באמנות, שטיינהרט, יעקב
חיתוך עץ צבעוני של האמן יעקב שטייהנרט המתאר את שאול המלך , 1957. /למידע מלא...

בועז מתבונן ברות

מילות המפתח: תנ"ך באמנות, רות המואבייה, שטיינהרט, יעקב
חיתוך עץ של האמן יעקב שטיינהרט המתאר תמונה מתוך מגילת רות : בועז מתבונן ברות, 1955. /למידע מלא...

נביא מיוסר

מילות המפתח: נבואה, תנ"ך באמנות, שטיינהרט, יעקב
יצירה של האמן יעקב שטיינהרט המתארת נביא , 1946, עיפרון, פחם ומים. /למידע מלא...

מלון אורחים (ירמיהו ט א)

מילות המפתח: תנ"ך באמנות, רבינוביץ, ישראל
יצירה של האמן ישראל רבינוביץ, 1992. ברזל, אבן 19X40X40 .
כותרת הפסל לקוחה מדבריו של הנביא ירמיהו: מִי-יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם: כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים, עֲצֶרֶת בֹּגְדִים (ירמיהו ט' א'). בפסוק זה באים לידי ביטוי ייאושו של הנביא מחטאי עמו וּמִשְׁאָלָה לוותר על תפקידו כנביא, לנוח מעול כבד זה.  /למידע מלא...

"עת לטעת...עת להשליך אבנים" (קהלת ג, ב-ה)

מילות המפתח: תנ"ך באמנות, תנ"ך. קהלת, רבינוביץ, ישראל
ישראל רבינוביץ, "עת לטעת... עת להשליך אבנים...", 1990, 22X83X26, ברזל, בזלת, גלעיני זיתים. /למידע מלא...

"הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת " (ירמיה י יח)

מילות המפתח: חורבן בית ראשון, תנ"ך באמנות, רבינוביץ, ישראל
ישראל רבינוביץ, 1991.ברזל, אבן  20X80X40.
כותרת הפסל לקוחה מירמיה י', י"ח: כִּי-כֹה אָמַר ה, הִנְנִי קוֹלֵעַ אֶת-יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ בַּפַּעַם הַזֹּאת; וַהֲצֵרֹתִי לָהֶם לְמַעַן יִמְצָאוּ. נבואה זו עוסקת בבואו של אויב, והיא כוללת תיאורי חורבן ובסופם תפילה. ירמיהו קורא ליושבי ירושלים המצויה במצור להתכונן ליציאה לדרך, משום שהוא מבין שאין מדובר באסון חולף אלא בחורבן והגליה (פס' י"ז). בפסוק י"ח, שחלקו מצוטט בכותרת היצירה, מדמה הנביא את השלכת יושבי הארץ ממקומם להשלכת אבן קלע, ואומר שחטאי העם הם שיובילו לגירוש ולצרות שינחתו עליהם.  /למידע מלא...

הברכה והקללה

מילות המפתח: תנ"ך באמנות, רבינוביץ, ישראל
ישראל רבינוביץ, 1994. ברזל, עץ.  32X97X30.
ברכה וקללה הם מושגים שחוזרים במקומות שונים במקרא. לפי התפיסה במקרא, הברכה והקללה הן בעלות כוח להוביל, בהתאמה, למצב טוב או למצב הרסני. (בבראשית, כ"ז, י"ב, יצחק מביע את חששו במשפט המעיד על תפיסה זו - אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי, וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ; וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה, וְלֹא בְרָכָה.) /למידע מלא...