אזורי השפעתן של הישיבות בבגדאד

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
בבגדאד חיה במאה ה- 10 קהילה גדולה של יהודים והתקיימו בה מוסדות הנהגה שהשפיעו על העולם היהודי כולו. המפה מתארת את אזורי ההשפעה של הישיבות סורא ופומפדיתא שהחל במאה ה- 9 עברו לשכון בעיר בגדאד.  /למידע מלא...

אזור ההשפעה של הישיבות

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
המפה מתארת את אזורי ההשפעה של המרכז הבבלי ושל המרכז הארץ ישראלי על הקהילות היהודיות. /למידע מלא...

הישיבה בבבל בתקופה הגאונים, דגם

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
חכמי הישיבה יושבים בשבע שורות – עשרה חכמים בכל שורה. לפניהם יושב הגאון – ראש הישיבה, שלימד את התלמוד הבבלי ופסק הלכות. סדר השורות מעיד על גדולת החכמים בתורה ועל ייחוסם המשפחתי: היושבים בשורה הראשונה הם הנכבדים ביותר.  /למידע מלא...

תשובה של רב האי גאון לשאלה שנשלחה מקהילת סיג'ילמסה שבמרוקו, המאה האחת עשרה

מילות המפתח: קהילה יהודית בתפוצות, ישיבות, יהדות בבל
בתפקידו כראש ישיבת פּוּמבְּדיתא במאה האחת עשרה פסק רב האי גאון תשובות לשאלות שנשלחו אליו מקהילות יהודיות בארצות שונות. שאלה זו נשלחה מהקהילה היהודית במרוקו.  /למידע מלא...

גאון

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
התואר גאון ניתן לראשי ישיבה בבבל במאות 7 – 11 לספירה (תקופת הגאונים) ובהם רב סעדיה גאון (רס"ג) ורב עמרם גאון. הגאונים נחשבו לסמכות העליונה בתחום התורני וההלכתי וגם בתחום הציבורי.

עץ נושאים:

יהדות בבל > תקופת הגאונים

ישיבות סורא ופומבדיתא

מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
שתי הישיבות העיקריות בבבל, ששימשו לסירוגין כמרכזי דת, תרבות והנהגה של יהודי בבל וכלל קהילות היהודים. קראו על ישיבות סורא ופומבדיתא באתר לקסיקון לתרבות ישראל.

בעלי זכויות: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית ; קרן אבי חי

עץ נושאים:

יהודים בתפוצות > יהדות בבל

ינאי המלך ושמעון בן שטח (סנהדרין יט עא-עב) : אגדה אמוראית בתחפושת היסטורית

מילות המפתח: סנהדרין, ראש הגולה, אלכסנדר ינאי, שמעון בן שטח
המאמר מציג ניתוח ספרותי של הסיפור התלמודי על העימות בין ינאי המלך לשמעון בן שטח בבית הדין. המחברת בוחנת את המבנה של הסיפור ואת תפקיד הדמויות השונות בו ומנסה להתחקות אחר הלכי הרוח והתפיסות שעומדות ביסוד הסיפור. /למידע מלא...

יהדות בבל ומוסדותיה : מבוא

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, יהדות בבל
המבוא לחיבור "יהדות בבל ומוסדותיה" מציג רקע היסטורי להתפתחותה של יהדות בבל התלמודית, החל מהתקופה הפרתית ועד התקופה הססאנית. /למידע מלא...