שבויים מגויי הים : הדנן
מילות המפתח: פלשתים (עם קדום), מצרים, ארכיאולוגיה מקראית בתמונה פריט מתוך תבליט מצרי המתאר את ההתרחשויות בימיו של רעמסס השלישי. בפריט מתוארים גויי הים, יושבי החוף הדרומי בכנען ,שנלקחו בשבי למצרים. בתבליט שלוש קבוצות אתניות: הת'כר, הדנן והפלישתים. כתובת שנמצאת בתבליט מאשרת את זיהוי הדמויות : "הפלישתים שנכנעו אומרים: תן לנו נשמת אפינו הוי מלך בן אמון". בקטע התבליט שלפניכם- שבויים משבט הדנן. בספריה תוכלו למצוא קטעים נוספים מתבליט זה בפריטים: שבויים מגויי הים - הפלשתים. שבויים מגויי הים- הת'כרים.
/למידע מלא...
מנהרת מים מהמאה ה 9 לפנה"ס, מגידו.
מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מגדו (יישוב עתיק) האזור בו שוכנת מגידו אינו עשיר במים. כבר בתקופות קדומות היה צורך קיומי למצוא פתרון לבעיית המים, בעיקר בשעת מצור. במגידו נעשה מאמץ הנדסי מרשים כדי לפתור את בעיית המים. כפי הנראה בימיו של המלך אחאב נבנתה בעיר מערכת מים שהובילה אל המעיין באמצעות מנהרה תת קרקעית. אל המנהרה ירדה מערכת מדרגות מתוך העיר. מפעל המים המרשים הוא עדות לחשיבותה של מגידו כמרכז צבאי ומנהלי מהגדולים ביותר בעת העתיקה בארץ ישראל.
/למידע מלא...
קהל יעד: כולם שפה: עברית
ארמון המלכים עמרי ואחאב, שומרון
מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, שומרון (יישוב עתיק) שומרון הייתה בירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס. שומרון מזוהה בכפר הערבי סבסטיה שבהרי השומרון. המלך אחאב ביצר את העיר ובנה בה בניינים מפוארים. אחד מבנינים אלה הוא בית השן, בניין מפואר המעוטר בשנהבים. שרידי בניין זה התגלו בחפירות ארכאולוגיות. העיר שומרון נחרבה בשנת 721 לפנה"ס תוך כדי כיבוש ממלכת ישראל על ידי אשור.
/למידע מלא...
קהל יעד: כולם שפה: עברית
מזבח במקדש כנעני במגידו
מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מגדו (יישוב עתיק) תל מגידו הוא מן החשובים והמרשימים שבתלי ארץ ישראל. חשיבותה של העיר מגידו, נבעה ממיקומה על צומת דרכים ראשי. במקום זה עברה והתפצלה "דרך הים" הבינלאומית. בתמונה נראה מקדש כנעני במגידו ובו מבנה מרשים של במת פולחן עגולה. /למידע מלא...
קהל יעד: כולם שפה: עברית
מעין הגיחון בירושלים
מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, נקבת השילוח, ירושלים העתיקה מעיין הגיחון הוא מקור המים המרכזי של עיר דוד, ירושלים העתיקה. מי המעיין שימשו את תושבי העיר לשתייה וכן הובלו דרומה בתעלה הכנענית על מנת להשקות את השדות החקלאיים שבנחל קדרון. בשנת 701 לפנה"ס עלה סנחריב מלך אשור וצר על ירושלים. כחלק מהערכות להגנת ירושלים מפני המצור, היטה חיזקיהו את מי הגיחון לברכה שהתקין בתוך החומות. ההטיה נעשתה על ידי חציבת נקבה.
/למידע מלא...