בית כנסת: אין "ארכיטקטורה"

מילות המפתח: בתי כנסת, הלכה, ארכיטקטורה
האם ישנה דרישה בספרות ההלכה לעיצוב ארכיטקטוני מסויים של בית הכנסת? אדם ברוך קובע שלא - העיקר התפילה, לא המבנה. /למידע מלא...

הרקע ההיסטורי של משנתו הלאומית והחינוכית של המהר"ל מפראג : ג. המחקר המשווה של משנתו החינוכית של המהר"ל על רקע זמנו

מילות המפתח: פילוסופיה יהודית, חינוך, גולה, יהודים, פראג (עיר), מהר"ל מפראג
המאמר בוחן את שאלת הדימיון בין תורתו החינוכית של המהר"ל לבין תורתו של יאן עמוס קומניוס, שנחשב כאבי המחשבה הפדגוגית המודרנית. הוא שולל אפשרות של השפעה ישירה על המהר"ל או השפעה הפוכה אבל טוען כי המהר"ל הושפע מההגות הלא יהודית בסביבתו למרות שנמנע מלציין זאת. /למידע מלא...

הרקע ההיסטורי של משנתו הלאומית והחינוכית של המהר"ל מפראג : ד. המהר"ל והמציאות היהודית של ימיו

מילות המפתח: פילוסופיה יהודית, גולה, יהודים ואומות העולם, פראג (עיר), מהר"ל מפראג
המאמר דוחה את התפיסה של י. כ"ץ המתאר את המהר"ל כמייצג גישה מסתגרת. לדעת הכותב גישה זו מייצגת יותר את מצבה ההיסטורי ואת עמדותיה של יהדות גרמניה בימי הריפורמאציה ולא את המציאות ההיסטורית הספציפית שבה חי המהר"ל בבוהמיה, במוראביה ובפולין . מהמקורות עולה תמונה של התקרבות בין היהודים לסביבתם למרות ביטויים של מתיחות דתית.  /למידע מלא...

מילות המפתח: מנהגים יהודיים, בתי כנסת, מוסדות חינוך ותרבות, יהודי קרקוב
תיאור ההווי היהודי בעיר קרקוב בתקופה שבין שתי מלחמות העולם: הלבוש של החסידים, תלמודי התורה, בתי הכנסת, הבחירות לקהילה, שמירת השבת בעיר ואירועים מיוחדים. /למידע מלא...

מילות המפתח: ימים נוראים, בתי כנסת, יהודי קרקוב
תיאור בתי הכנסת ברובע קז'ימייז' שבקרקוב ואווירת הימים הנוראים בעיר. /למידע מלא...

בית הכנסת בתקופת בית שני - אופיו והתפתחותו

מילות המפתח: תקופת בית שני, בתי כנסת, קריאת התורה
עד סוף תקופת בית שני היה בית הכנסת מוסד מרכזי בחיי העם היהודי. המאמר בוחן את ראשיתו של בית הכנסת, את הארכיטקטורה של המבנים השונים ואת תפקידיו המגוונים. אחד התפקידים המרכזיים היה קריאת התורה. /למידע מלא...

בית-המקדש ובית-הכנסת

מילות המפתח: בתי כנסת, טקסים במקדש
המאמר בוחן אילו יסודות  בעבודת האל עברו לבית הכנסת, מתי וכיצד. לדעת פרופ' ספראי בדורות האחרונים לימי הבית כמעט כל הטקסים במקדש נהגו גם בבית הכנסת, לדוגמה, ברכת כוהנים, תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת, נטילת לולב וכן קריאת הלל והכרזת תענית ציבור. אמירת שיר של יום נהגה בבית הכנסת כנראה רק לאחר חורבן הבית. /למידע מלא...

קווים לדמותו של ר' דוד גנז, בעל "צמח דוד": א. ר' דוד גנז וחוג שוחרי החכמה והמדע בק"ק פראג

מילות המפתח: יהודים, פראג (עיר), גנז, דוד בן שלמה (1541 - 1613)
תיאור התסיסה הרוחנית והחברתית בקרב יהודי פראג במאה ה- 16. ר' דוד גנז השתייך לחוג של שוחרי חכמה ומדע שעסקו גם בנושאים שאינם תורניים מסורתיים והיו להם קשרים עם מלומדים לא יהודים. במאמר תיאור החוג החברתי שאליו השתייך, הנסיבות החברתיות והאווירה התרבותית שבה חי. /למידע מלא...