עקדת יצחק באמנות הארץ ישראלית

מילות המפתח: תנ"ך באמנות, עקדת יצחק, פן, אבל, ארדון, מרדכי, קסטל, משה, דנציגר, יצחק
בחינת יצירותיהם של האמנים אבל פן ומשה קסטל כביטוי לשתי גישות באמנות הארץ-ישראלית בראשית המאה ה-20 ביחס לעקידה: גישה המשתלבת באמנות האירופית ובאמנות היהודית המודרנית, וגישה הממשיכה את האמנות היהודית המסורתית העממית בגרסתה הארץ ישראלית. כן, נבחנות יצירתו של מרדכי ארדון ויצירותיו של יצחק דנציגר כביטוי לכך שהחל משנות הארבעים של המאה העשרים סיפור העקדה הופך למיתוס ולדרך לביטוי רגשות כלפי אירועים וחוויות בהווה, דוגמת השואה.  /למידע מלא...

העקדה כסמל לערך ההקרבה הלאומי

מילות המפתח: תנ"ך באמנות, עקדת יצחק, פן, אבל, אופק , אברהם, וייל, שרגא, בזם, נפתלי, בונה, שמואל
בחינת יצירות בנושא עקדת יצחק של האמנים הישראלים אבל פן, נפתלי בזם, שרגא וייל, שמואל בונה ואברהם אופק, בעבודות של האמנים הללו העקדה מקבלת ביטוי כסמל קולקטיבי לביטוי ההיסטוריה של הקמת הבית הלאומי-ציוני והקורבן הנדרש לשם כך – הקרבת דור הבנים ע"י דור האבות.  /למידע מלא...

"יצחק כבר לא רוצה " – המחאה נגד מיתוס ההקרבה הלאומי

מילות המפתח: גרשוני, משה, אמנות ישראלית, תנ"ך באמנות, עקדת יצחק, נאמן, מיכל, קדישמן, מנשה, תומרקין, יגאל
בשנות החמישים אמנים החלו לזהות את המדינה ואת המפעל הציוני עם כיבוש ואלימות צבאית חסרת תועלת ותכלית. בחינת יצירותיהם של אמנים כמו יגאל תומרקין, יורם רוזוב, מיכל נאמן, מנשה קדישמן ומשה גרשוני, מראה כי הם החלו להשתמש בנושא העקדה באמנות שלהם כמחאה נגד מדיניות הכיבוש והמלחמה.  /למידע מלא...

ריבוי כיווני פרשנות לנושא העקדה משנות השמונים: כיוונים פוליטיים - חברתיים

מילות המפתח: אמנות ישראלית, תנ"ך באמנות, עקדת יצחק, רבינוביץ, ישראל, שנהב, דינה, ראוכר, חוה
אחד הכיוונים האומנותיים לעיסוק אומנים ישראלים בעקידה בשנות השמונים היה לראות בעקדה ככלי לביטויין של השקפות פוליטיות וחברתיות שונות. יצירותיהם של האמנים דינה שנהב, חוה ראוכר וישראל רבינוביץ מדגימות גישה זו. /למידע מלא...

ריבוי כיווני פרשנות לנושא העקדה משנות השמונים: כלל - אנושיות

מילות המפתח: אמנות ישראלית, תנ"ך באמנות, עקדת יצחק, לחמן, צבי
בחינת יצירותיו של צבי לחמן בנושא העקדה. ביצירותיו של האמן משמעות העקדה  היא קורבן לאומי. לחמן מושפע ביצירותיו אלו זו ממגוון מקורות אמנותיים שנידונים אף הם במאמר.  /למידע מלא...

ריבוי כיווני פרשנות לנושא העקדה משנות השמונים: כיוונים תיאולוגיים - השיבה אל הטקסט המקראי ואל המקורות היהודיים

מילות המפתח: גרשוני, משה, תנ"ך באמנות, עקדת יצחק, סגן כהן, מיכאל, בר חמא, אבנר
בחינת יצירותיהם של משה גרשוני, מיכאל סגן-כהן ואבנר בר חמא, אמנים שהתייחסו לנושא העקדה לא בהקשר הפוליטי – לאומי, שהיה הקשרה העיקרי מראשיתה של האמנות הישראלית, אלא בהקשר למקורות ולחשיבות העקדה בזהותם היהודית. /למידע מלא...

מילות המפתח: דוד (המלך), מסים, תנ"ך. דברים, תרומות ומעשרות
חוק המעשר בדברים י"ד מצווה על האדם לתת 10% מיבולו לעצמו! את המעשר שנתן לעצמו עליו לאכול במקום שבו יבחר ה'. מה התכלית של המס העצמי הזה? החוויה הזו של אכילת המעשר של עצמך במקום שבו יבחר ה' אמורה לגרום לאדם לירוא את ה' לאורך כל הימים. המאמר מציע כי האכילה לפני ה' נועדה לגרום לאדם לחוש תחושת ענווה כלפי הצלחתו החקלאית ולמנוע ממנו תחשובה של גאווה בבחינת "כוחי ועצם ידי". המאמר ממשיך ועוסק בסוגית הסתירה העולה מתיאור המעשר בספר במדבר י"ח לבין תיאור המעשר בספר דברים. על פי ביקורת המקרא מדובר במקורות שונים שכל אחד מהם התייחס למעשרות באופן אחר. חז"ל לעומת זאת קבעו פתרון הרמוניסטי שעל פיו קיימים שני סוגים של מעשרות.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, דוד (המלך), שאול (המלך), שמואל (הנביא)
דוד בן-גוריון כותב על התקופה המהפכנית של עם ישראל במקרא- מהנהגת נביא ושופט להנהגת מלך. שמואל הנביא התנגד לשיטת המלוכה בישראל והתנגדותו לא הייתה מוצדקת. שאול, המלך הראשון שילם מחיר אישי כבד בשל היותו המלך ששינה את שיטת המשטר בישראל. דוד המלך לעומת זאת עבר ייסורים בשל תכונות אופיו ובשל התנגשויות בין בניו.  /למידע מלא...