דורות האמוראים בארץ ישראל

מילות המפתח: תלמוד בבלי, אמוראים
טבלה ובה רשימה של דורות האמוראים בבבל ובארץ ישראל. /למידע מלא...

הישיבות בבבל בתקופת האמוראים

מילות המפתח: ישיבות, אמוראים
מידע ומקורות ראשוניים על ישיבות בבל : נהרדעא-פומפדיתא וסורא, על סדרי הלימוד בהן ועל הקשר בין ישיבות בבל לישיבות ארץ ישראל. /למידע מלא...

מסכת זנוחה שלשונה משונה

מילות המפתח: תלמוד בבלי. נדרים
המאמר מציג את ייחודה של מסכת נדרים, לצד כמה מסכתות נוספות, מבחינת לשונית ומבחינות נוספות. ייחוד זה מצביע, לדעת חוקרי התלמוד, על כך שהמסכת עברה עריכה מסוג שונה, ואולי במקום אחר ממקום עריכת שאר המסכתות. /למידע מלא...

סוד הידיעה והעלם הטומאה

מילות המפתח: טומאה וטהרה (יהדות), משנה. שבועות
המשנה הראשונה במסכת שבועות מתייחסת לשני תחומים: "שבועות שתים שהן ארבע", "ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע". המאמר מנתח את מבנה המשנה ועומד על המשמעות הגלומה בה ובתוך כך מסביר מדוע נבחרה דווקא משנה זו לפתוח את מסכת שבועות.  /למידע מלא...

הקדמה לששה סדרי משנה

מילות המפתח: ביאליק, חיים נחמן, משנה
אחד המפעלים שיזם ביאליק הוא פירוש חדש לשישה סדרי משנה (מפעל שלא הושלם). בהקדמה המובאת כאן מאפיין ביאליק את הפירוש החדש ומסביר את המניעים לכתיבתו. /למידע מלא...

ההבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי

מילות המפתח: תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי
המאמר מונה את ההבדלים הבסיסיים שבין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי. /למידע מלא...

יחס התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי לסטיית שופט מן הדין

מילות המפתח: הלכה, משפט עברי
בספרות חז"ל מצויים מקרים לא מעטים, שבהם סטו חכמי ההלכה משורת הדין. המחבר ממיין את סוגי סטייה אלו לכמה עיקריים: שיקולים חוץ-משפטיים; כללים המתירים סטייה מן הדין ופסיקה בניגוד לפרקטיקה ההלכתית. כמו כן, טוען המחבר שיש הבדל בין יחסו של התלמוד הירושלמי לתלמוד הבבלי ביחסם לסטיות אלו. בעוד בתלמוד הבבלי סטיות אלו מתקבלות בהבנה, הרי שהתלמוד הירושלמי סבלני פחות לתופעה זו. המחבר מציע כי המתחים הפנים-יהודיים בא"י (כמו הכתות בימי הבית, והנצרות הקדומה) לעומת הלכידות הפנימית היחסית של יהדות בבל גרמו לכך. /למידע מלא...

הספרות הסמכותית והספרות המקובלת

מילות המפתח: פרשנות המקרא, מצוות (יהדות), מצוות (אסלאם), פרשנות הקוראן, מצוות (נצרות), פרשנות הברית החדשה
טקסט זה מגדיר מהם הכתבים החשובים בשלוש הדתות: היהדות, הנצרות והאסלאם. לחלק מהכתבים מעמד סמכותי ומחייב ולחלק מהם השפעה עמוקה, למרות שתכנם אינו מחייב. הכתבים החשובים מתייחסים בחלקם הניכר לכתבי הקודש- הם מפרשים את כתבי הקודש ומוסיפים פירוט והרחבה לנאמר בהם.  /למידע מלא...