בית רוטשילד משתלט על העולם, קריקטורה, צרפת, 1898

מילות המפתח: אנטישמיות, קריקטורות
משפחת רוטשילד היתה סמל לכלל היהודים שצוברים הון כלכלי ופוליטי תוך כדי ניצול סביבתם הנוכרית. העושר של בית רוטשילד שימש הוכחה שהיהודי הוא כול-יכול והגביר את ההסתה והאנטישמיות נגד היהודים באירופה. בקריקטורה דמות המייצגת את בית רוטשילד (ואת היהודים בכלל) מקיפה עם טלפיה את כדור הארץ ומאחורי ראשהּ עיגול זהוב עליו ניתן לזהות את המילה "ISRAEL", בראש הכתר מתנוסס עגל זהב. /למידע מלא...

"הקפיטליזם היהודי המנצל", קריקטורה, אוסטריה, 1900

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה, קריקטורות
הקריקטורה מתארת פועלים גרמנים מניעים רכב שנוסעת בו משפחה יהודית. המסר העולה מן הקריקטורה הוא שהפועלים הגרמנים הם העובדים היצרנים ושהיהודים הקפיטליסטים מנצלים אותם.  /למידע מלא...

מודעות על חרם כלכלי נגד יהודים בברלין, 1933

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה, חרם כלכלי
שימו לב לפרסום באנגלית: "גרמנים הגנו על עצמכם בפני התעמולה היהודית הנוראה. קנו רק בחנויות גרמניות!". לשם מה נדרש הטקסט באנגלית במדינה הנאצית? יתכן שהוא מכוון כלפי יהדות ארצות-הברית ומופיע כאיום על כך שבמידה ויהודי ארצות הברית ינסו לגייס את הממשל האמריקאי כנגד גרמניה, הדבר יוביל לסבל של היהודים בגרמניה. /למידע מלא...

חיילי SA ליד חנות של יהודים בברלין ביום החרם הכלכלי

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה, חרם כלכלי
ביום החרם הכלכלי, הוצבו אנשי SA במדים לפני חנויות ובתי עסק של יהודים ומנעו כניסת קונים. שימו לב לאוירת הטרור ברחוב מיד לאחר עליית הנאצים לשלטון. /למידע מלא...

רחוב בברלין עם חנויות של יהודים בעת חרם כלכלי

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה, חרם כלכלי
החנות המצולמת בתמונה הינה חנות בבעלות יהודית. שימו לב להשתלבות היהודים בחברה הגרמנית - החנות הגדולה והמבוססת מעידה על מעמד בעליה. מטרת החרמת החנות היתה פגיעה כלכלית בבעליה היהודים. /למידע מלא...

אנשי SA שורפים ספרים בברלין

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה
שריפת הספרים על ידי הנאצים במאי 1933 לא היתה הפעם הראשונה בהיסטוריה בה שרפו ספרים. בעקבות שרפת הספרים בטירת וארטבורג בשנת 1817, אמר המשורר היהודי היינריך היינה: "מקום שבו שורפים ספרים, שם ישרפו בסוף גם בני אדם". מדוע? (מתוך: תיאודור הרצל, עניין - היהודים, ספר יומן. ירושלים: מוסד ביאליק, 1999, כרך ב', עמ' 23-24, 9/10/1898) /למידע מלא...

תעודת זהות של אליזבת יקוב כאשר בצד שמאל מודפסת האות "J" ותוספת "שרה" לשם

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה
שימו לב לסימונים שנוספו לתעודות הזהות של היהודים: האות J המייצגת את המוצא היהודי (Jude), והוספת שם אמצעי: לנשים - השם 'שרה' ולגברים - השם 'ישראל'. התעודה הונפקה בגרמניה ב-6/3/1939.  /למידע מלא...

תעודת זהות של יואל אונשטיין, 1939

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה
שימו לב לסימונים שנוספו לתעודות הזהות של היהודים: האות J המייצגת את המוצא היהודי (Jude), והוספת שם אמצעי: לנשים - השם 'שרה' ולגברים - השם 'ישראל'. /למידע מלא...