בנימין זאב הרצל עם חברי אגודת חובבי ציון

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, חבת ציון
בנימין זאב הרצל עם חברי אגודת חובבי ציון, קפה לובר, וינה, תרנ"ו-1896. /למידע מלא...

אספת קטוביץ (1884)

מילות המפתח: חבת ציון, מוהליבר, שמואל, פינסקר, יהודה לייב, ועידת קטוביץ
אספת קטוביץ (1884) - ועידת היסוד של 'חובבי ציון', שהתכנסה בנובמבר 1884, ודנה בארגון התנועה לחיבת ציון והרחבת פעולות אגודותיה. במרכז התמונה יושבים פינסקר והרב שמואל מוהליבר. /למידע מלא...

האספה הכללית הראשונה באודסה

מילות המפתח: חבת ציון, מוהליבר, שמואל, פינסקר, יהודה לייב
האספה הכללית הראשונה באודסה לחברת תמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה ובארץ הקדושה (1890). במרכז התמונה יושבים פינסקר והרב מוהליבר. עוד במשתתפים: משה ליב ליליינבלום, אשר גינצברג (אחד העם) ושלום עליכם. /למידע מלא...

התחנה האחרונה

מילות המפתח: חבת ציון, אוסישקין, אברהם מנחם (מנדל), קבורה בארץ-ישראל, פינסקר, יהודה לייב
צילום ממעמד הלוויה השנייה של פינסקר, עם העלאת עצמותיו ארצה, בח' בתמוז תרצ"ד, 21.6.1934. במרכז התמונה מנחם אוסישקין, שדאג להעלאת עצמותיו של מורו הרוחני בחיבת ציון. פינסקר נקבר בהר הצופים בירושלים. /למידע מלא...

משה לייב ליליינבלום (1843 - 1910)

מילות המפתח: חבת ציון, ליליינבלום, משה לייב
דיוקן ליליינבלום בצעירותו (שנות ה- 70' למאה ה- 19). משה ליליינבלום – סופר, מסאי, איש רוח ומראשי תנועת חובבי ציון. התנועה קמה בעקבות הפרעות שהתחוללו בשנת 1881 (סופות בנגב), במטרה לעודד התיישבות בארץ-ישראל. ליליינבלום התמיד בפועלו, ובעקביות רבה תמך בכל עשייה שיש בה כדי לקדם את הקמת היישוב היהודי בארץ-ישראל. /למידע מלא...

דיוקן יחיאל מיכל פינס, (1843 - 1913)

מילות המפתח: חבת ציון, תחיית הלשון העברית, פינס, יחיאל מיכל
מסאי, עסקן ומראשי תנועת 'חובבי ציון'. מילא תפקיד מפתח בראשית ההתיישבות היהודית החדשה. ב- 1882 יסד עם אליעזר בן יהודה את אגודת 'תחיית ישראל', שמטרתה גאולה חומרית ורוחנית של עם ישראל ע"י הקמת מושבות ובתי חרושת ותחיית הדיבור העברי.  /למידע מלא...

שער 'מדינת היהודים - דרך חדשה בפתרון שאלת היהודים', בתרגום ראשון לעברית, וורשה, 1896

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, מדינת היהודים (ספר), ציונות מדינית
זהו חיבורו הפרוגרמתי המרכזי של בנימין זאב הרצל, שהיווה את הבסיס הרעיוני לכלל מפעלו בזירת הציונות. בחיבור הציג הרצל תכנית מדינית חדשה להקמת מדינה ריבונית לעם היהודי בהסכמת המעצמות של אותה תקופה וכחלק מן הפוליטיקה הבינלאומית. החוברת הופיעה ב-1898 במקור בגרמנית, ומאז תורגמה והודפסה בלמעלה מ- 100 מהדורות בכ- 20 שפות, בהן לדינו, אספרנטו ויפנית.  /למידע מלא...

שער הגיליון הראשון של השבועון הציוני די וולט, 4.6.1897

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות מדינית, עיתונות ציונית
העיתון נוסד על ידי הרצל ושימש ביטאון לציונות המדינית מראשיתו ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב- 1914. הרצל בחר בצבע הצהוב לעטיפת השבועון, כצבע הטלאי הצהוב, סמל החרפה ליהדות בימי הביניים וביקש לסמל בכך את הכבוד המחודש של העם היהודי. בכותרת העיתון מוטבע מגן דוד ובתוכו מפת ארץ ישראל.  /למידע מלא...