העיתונות העברית

מילות המפתח: עיתונות עברית
סקירה של התפתחות העיתונות העברית מראשיתה וסיפור "עלייתם ונפילתם" של "דבר" ו"חדשות". /למידע מלא...

יוסף אהרנוביץ

מילות המפתח: עיתונות עברית, כיבוש העבודה, אהרונוביץ, יוסף
יוסף אהרונוביץ היה מנהיגה של מפלגת 'הפועל הצעיר' ועורך עיתונה. המאמר מתאר את תולדות חייו ובוחן את השקפתו ביחס לתפקיד העיתון : הרחבת עולמם הרוחני של הפועלים, עמידתו הבלתי מתפשרת על תפקידם של הפועלים בכיבוש העבודה העברית, והביקורת החריפה שלו על מוסדות החינוך האירופיים שפעלו בארץ ישראל. /למידע מלא...

אתם ואנחנו: להיות רוסים בישראל: מוסדות תרבות וחברה

מילות המפתח: אמצעי התקשורת, תרבות, עליית שנות ה- 90, יהודי ברית המועצות
רוב העולים מברית המועצות מעדיפים את אמצעי התקשורת בשפה הרוסית. העיתונות הרוסית מספקת להם תחושה של ליכוד חברתי ותרבותי ויש להם מוסדות, ארגונים ומרכזים קהילתיים משלהם. /למידע מלא...

כתבה על רצח הצאר אלכסנדר השני, עיתון "המליץ", 15 במרס 1881

מילות המפתח: רצח פוליטי, יהודי רוסיה, עיתונות עברית, אלכסנדר השני
ידיעה על מותו של הצאר אלכסנדר השני שהתפרסמה ב"המליץ", השבועון העברי הראשון, שיצא לאור בשנים 1904-1860 בתחומי רוסיה.  /למידע מלא...

ישראל דב פרומקין (1850 - 1914)

מילות המפתח: עיתונות עברית, פרומקין, ישראל דב
מחלוצי העיתונות העברית בארץ ישראל, עורך כתב העת 'חבצלת' בירושלים.  /למידע מלא...

שער הגיליון הראשון של 'הצבי', אוקטובר 1884

מילות המפתח: תחיית הלשון העברית, עיתונות עברית, בן יהודה, אליעזר
'הצבי' הוא הראשון בעיתוניו העצמאיים של בן יהודה. כלי מרכזי בפעילותו התרבותית והלשונית של בן-יהודה. מפאת בעיות הצנזורה והבירוקרטיה של השלטון התורכי הופיע חליפות בשמות שונים. /למידע מלא...

שער העיתון העברי "השחר", וינה, תרל"א (1871)

מילות המפתח: עיתונות עברית, סמולנסקין, פרץ
העיתון העברי "השחר" יצא לאור בעיר וינה בין השנים 1885-1869 וערך אותו הסופר פרץ סמולנסקין. העיתון היה כלי לביטוי ולהפצת הרעיונות הלאומיים היהודיים ולהחייאת השפה העברית.  /למידע מלא...

בן-גוריון עם חבריו למערכת 'האחדות', עיתון מפלגת 'פועלי ציון' בארץ ישראל, ירושלים, 1911

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, עיתונות עברית, פועלי ציון
יושבים, מימין לשמאל: יצחק בן-צבי, בן-גוריון ויוסף חיים ברנר; עומדים - אהרן ראובני ויעקב זרובבל. זמן קצר לאחר עלותו ארצה נבחר בן-גוריון לוועד המרכזי של מפלגת 'פועלי ציון', וב- 1910 נבחר כחבר מערכת בטאונה החדש, 'האחדות', שם פתח בפעילותו הספרותית ועל מאמריו שם החל לחתום בשם משפחתו החדש, בן-גוריון. /למידע מלא...