ההתיישבות בארץ ישראל 1945 - עד כ"ט בנובמבר 1947

מילות המפתח: התיישבות, נגב, המנדט הבריטי בארץ - ישראל
בין תום מלחמת העולם השנייה במאי 1945 ועד נובמבר 1949 הוקמו בארץ ישראל 49 יישובים חדשים. ההתיישבות נועדה לקבוע נוכחות יהודית ברחבי ארץ ישראל, ולהשפיע בכך על עיצוב גבולותיה של המדינה היהודית שתקום. פעולת ההתיישבות הגדולה והמאורגנת ביותר הייתה העלייה על הקרקע של 11 יישובים בצפון הנגב במוצאי יום הכיפורים תש"ז, בלילה שבין 5 ל-6 באוקטובר 1946.   /למידע מלא...

תכנית החלוקה, כ"ט בנובמבר 1947

מילות המפתח: המנדט הבריטי בארץ - ישראל, חלוקת ארץ-ישראל (תכניות), החלטות האו"ם
מפת התכנית שהתקבלה בהצבעה שנערכה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות - מדינה יהודית (ב- 55% מן השטח), ומדינה ערבית (ב - 45% מן השטח). עוד נקבע בוועדה כי ירושלים תהיה אזור בינלאומי. ההצעה התקבלה ברוב של 33 מדינות. 13 מדינות הצביעו נגדה, ו- 10 מדינות ובכללן בריטניה - נמנעו .  /למידע מלא...

מגבולות תכנית כ"ט בנובמבר - 1947 לגבולות הקו הירוק

מילות המפתח: הסכמי שביתת נשק, גבולות ישראל, הקו הירוק
בעקבות הסכמי שביתת הנשק נקבע קו הגבול בין ישראל לשכנותיה. קו זה סומן במפות בצבע ירוק ולכן הוא מכּונה הקו הירוק. המפה ממחישה את השינויים שחלו בגבולות המדינה היהודית בעקבות מלחמת השחרור והסכמי שביתת הנשק.  /למידע מלא...

תוצאות מלחמת ששת הימים

מילות המפתח: מלחמת ששת הימים, גבולות ישראל
מלחמת ששת הימים הרחיבה את גבולותיה של מדינת ישראל. לפני המלחמה חנו צבאות מדינות ערב סמוך לקו הגבול, שהיה במרחק קילומטרים ספורים עד עשרות קילומטרים מערים מרכזיות במדינת ישראל. בסיום המלחמה עברו חצי האי סיני, רמת הגולן, ירושלים המזרחית והגדה המערבית לשליטת ישראל. /למידע מלא...

ישראל-מצרים, 1982-1973

מילות המפתח: מלחמת יום הכיפורים, גבולות ישראל, יחסי ישראל-ערב
לאחר הפסקת הקרבות של מלחמת יום הכיפורים החלו להתנהל שיחות בין ישראל למצרים, בתמיכה ובתיווך אמריקניים. כתוצאה מן השיחות האלו נחתמו כמה הסכמים: הסכם הפרדת כוחות בין ישראל למצרים בינואר 1974 , הסכם הפרדת כוחות בין ישראל לסוריה - במאי 1974, הסכם ביניים בין ישראל למצרים - בספטמבר 1975. כמו כן הוחלט על פריסתם מחדש של הכוחות של שני הצדדים, ונקבע אזור חיץ שנמסר לפיקוח האו"ם. /למידע מלא...

ארמון הנציב בירושלים, מקום מושבו של הנציב העליון

מילות המפתח: המנדט הבריטי בארץ - ישראל, מבנים
בראש הממשל האזרחי הבריטי בארץ ישראל עמד נציב עליון שהיו לו סמכויות נרחבות. הוא היה ממונה על הצבא ועל המשטרה הבריטיים, עמד בראש הרשות המחוקקת והיה אחראי לענייני התושבים- אישור רשיונות עלייה, רכישת קרקעות, ענייני בריאות, חינוך וכו'. ארמון הנציב העליון נחנך ב- 1931. עד אז ישב הנציב העליון בבית הארחה "אוגוסטה ויקטוריה" שבירושלים. /למידע מלא...

קבלת פנים לנציב העליון, הרברט סמואל

מילות המפתח: סמואל, הרברט לואיס, המנדט הבריטי בארץ - ישראל
הנציב העליון הראשון בארץ ישראל בשנים 1925-1920, היה הרברט סמואל, מדינאי בריטי יהודי שתמך בהצהרת בלפור ונודע באהדתו לציונות. בקבלת הפנים שנערכה לכבודו השתתפו נציגי כל העדות והכתות הדתיות בארץ ישראל. /למידע מלא...

סלילת כביש חיפה- נצרת, 1925

מילות המפתח: חלוצים וחלוציות, המנדט הבריטי בארץ - ישראל, סלילת כבישים
רשויות השלטון המנדטורי תרמו לפיתוח התשתיות בארץ ישראל- הם סללו כבישים, בנו מסילות ברזל, פיתחו שירותי דואר, טלפון וטלגרף והקימו תחנות משטרה ושדות תעופה. בתמונות חלוצות שהועסקו בסלילת כבישים. /למידע מלא...