על "טעויות לשון" שמצייתות לחוקים לא מודעים

מילות המפתח: בלשנות, שפה ושפות, שפה עברית
למה אנו אומרים "סכוכית" במקום "זכוכית", "ספתא" במקום "סבתא", או "עשר שקל" הידוע לשמצה? מסתבר שטעויות לשון מצייתות לחוקים בלשניים, למרות שאינן עומדות בשפה התקנית. /למידע מלא...

זכרון יעקב

מילות המפתח: מזרחי (תנועה), תנועות נוער, שפה עברית, יהודי הולנד
תנועת הנוער זכרון יעקב שפעלה באמסטרדם מאז 1915 פרסמה בטאונים שבהם הודיעה לחברים על הפעילויות והחוגים שקיימה ויזמה תחרויות לעידוד הכתיבה בשפה העברית. /למידע מלא...

דיוקן בן-יהודה, בעשור האחרון לחייו

מילות המפתח: תחיית הלשון העברית, בן יהודה, אליעזר, מילונאות עברית
אליעזר בן יהודה (1923-1858), האמין שתחיית האומה העברית תוכל להתרחש רק בארץ ישראל, ותחיית האומה תבוא תוך כדי החייאת הלשון העברית. מפעלו הגדול של בן יהודה היה המילון העברי ההיסטורי, הכולל את המילים העבריות מכל תקופותיה ושכבותיה של הלשון העברית. בזכות מפעלו נקרא "מחייה השפה העברית".  /למידע מלא...

בן-יהודה בעבודתו המילונאית

מילות המפתח: תחיית הלשון העברית, בן יהודה, אליעזר, מילונאות עברית
בן יהודה, ליד שולחן עבודתו, בשוקדו על מפעל חייו, 'מלון הלשון העברית הישנה והחדשה', שהופיע לבסוף ב- 17 כרכים.  /למידע מלא...

פרץ סמולנסקין (1842 - 1885)

מילות המפתח: תחיית הלשון העברית, סמולנסקין, פרץ
סופר, מסאי, עורך הירחון העברי 'השחר' שיצא בשנים 1885- 1869 בווינה. העיתון היה כלי לביטוי ולהפצת הרעיונות הלאומיים היהודיים ונלחם להחייאת השפה העברית.  /למידע מלא...

דיוקן יחיאל מיכל פינס, (1843 - 1913)

מילות המפתח: חבת ציון, תחיית הלשון העברית, פינס, יחיאל מיכל
מסאי, עסקן ומראשי תנועת 'חובבי ציון'. מילא תפקיד מפתח בראשית ההתיישבות היהודית החדשה. ב- 1882 יסד עם אליעזר בן יהודה את אגודת 'תחיית ישראל', שמטרתה גאולה חומרית ורוחנית של עם ישראל ע"י הקמת מושבות ובתי חרושת ותחיית הדיבור העברי.  /למידע מלא...

שער הגיליון הראשון של 'הצבי', אוקטובר 1884

מילות המפתח: תחיית הלשון העברית, עיתונות עברית, בן יהודה, אליעזר
'הצבי' הוא הראשון בעיתוניו העצמאיים של בן יהודה. כלי מרכזי בפעילותו התרבותית והלשונית של בן-יהודה. מפאת בעיות הצנזורה והבירוקרטיה של השלטון התורכי הופיע חליפות בשמות שונים. /למידע מלא...

'וועד הלשון העברית', 1912

מילות המפתח: תחיית הלשון העברית, האקדמיה ללשון עברית, בן יהודה, אליעזר
הוועד, שנוסד תחילה ב- 1890, פעל זמן קצר, וחידש פעולתו ב- 1912, ומאז היה למוסד המרכזי לשיכלול הלשון העברית ולהפצתה; ב- 1953 הפך ל'אקדמיה ללשון העברית'. צילום קבוצתי של הוועד. יושבים, מימין לשמאל, אליעזר בן-יהודה, י. קלוזנר, ד. ילין,...; עומדים: ח"א זוטא, ק"י סילמן, א"צ אידלסון וא"י בראוור; בן-יהודה היה ממקימי הוועד ויושב הראש שלו, עד פטירתו.  /למידע מלא...