המלכות בעולם העתיק ובישראל : ג

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, מלוכה (מקרא), סמכות
חלק זה של המאמר דן במעמדו של המלך בישראל כ"בחיר ה'". בעזרת ניתוח מזמורי תהילים העוסקים במלוכה (תהילים פ"ט ותהילים ק"י) ובאמצעות השוואתם למקבילות מסופוטמיות מוצע שהמלך הישראלי נתפס כמי שנבחר על ידי האל והאל היה מחדש את הברית עימו בטקס שנתי שנערך בחודש ניסן. /למידע מלא...

המלכות בעולם העתיק ובישראל : ד

מילות המפתח: דוד (המלך), פילוסופיה מקראית, מלוכה (מקרא), סמכות
חלק זה של המאמר דן בדוד המלך ובאופן שבו נתפסה מלכותו בעיני עצמו ובעיני ההיסטוריוגרפיה המקראית. המאמר דן בכתובים משמואל דברי הימים ותהילים. /למידע מלא...

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, תנ"ך. משלי, ספרות החכמה
סקירה מפורטת של השקפת עולמו של ספרי משלי מלווה בדוגמאות רבות מתוך הספר. השוואה בין התפיסה המוסרית הנבואית לבין חוכמת החיים של ספרות החכמה המוצגת בספר משלי, המנחה לעשות טוב מתוך השקפה תועלתנית ולא מתוך מחויבות למוסר כערך עליון. /למידע מלא...

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, תנ"ך. קהלת, ספרות החכמה
סקירה מפורטת המלווה בדוגמאות על השקפת עולמו של ספר קהלת. קהלת מציין שלוש עובדות יסוד :הטבע וגם העולם האנושי מחזורי וחסר משמעות, המציאות הסתומה של אלהים, העובדה המוחלטת של המות. מכל אחת מאלו עולה מסקנה לחיי האדם שעיקרה הוא יציאה נגד השקפת העולם הערכית של התנ"ך וחזרה אל יצר החיים הבסיסי.  /למידע מלא...

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, תנ"ך. איוב
המאמר דן במסריו של ספר איוב. בספר איוב שני צירים רעיוניים מרכזיים. האחד - אלוהים המנסה את איוב לראות כיצד ינהג אדם שאמונתו במשבר. השני - איוב הבודק את אלוהים, את מוסריותו ואת צדקת דרכיו במציאות שבה יש רוע שאין לו הסבר כעונש על חטאים. /למידע מלא...

התיאולוגיה של האסון : שאלת הצדק ההיסטורי

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, שכר ועונש
המאמר עומד על תפיסה משותפת למקרא ולתרבות המסופוטמית כי האסונות נגרמים בשל השחתה מוסרית. ואולם בעת ענישה אלוהית בדרך של הבאת אסון על האנושות, אין הבחנה במוסריותם של האנשים כפרטים. משמעות הדבר שאין לראות במותו של היחיד במגפה או באסון-טבע משום גמול על מעשיו, ואף אין לייחס צידקה לאלה שנותרו בחיים.  /למידע מלא...

כשוף , מונותאיזם וטעויותיו של משה

מילות המפתח: כישוף, חטא, משה (רבינו)
ניתוח חטא משה בבמדבר כ 1-13. המחבר סוקר הצעות פרשניות שונות ולבסוף מכריע שהחטא של משה היה האמירה שלו: "נוציא" (במדבר כ 10). משה חטא בכך שהשתמש בכח הדיבור על מנת לחולל נס. שימוש בכח זה עלול להיתפס כמאגיה ולא כפעולה של האל. מחבר המאמר טוען שסיפורי התורה נכתבו מתוך מגמה לבסס את המונותאיזם. מעשהו של משה הוא פגיעה במונותאיזם ולכן הוא נשפט בחומרה רבה כל כך.  /למידע מלא...

דפוסי הפעילות של עושי נפלאות במקרא

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, נסים
המאמר בוחן דפוסי ניסים במקרא ומראה כי אין אחידות בין הסיפורים : לעיתים יש הכרזה מראש על הנס, לעיתים הנס מיוחס לאדם ולעיתים לאל. המאמר מנתח את המגמות התיאלוגיות והספרותיות שמשקפים הדפוסים השונים, ודן בשאלה כיצד ייתכן שבאותו סיפור מצויים דפוסים שונים של עשיית נס. במאמר דוגמאות מדמויות מקראיות רבות כמו: משה ואהרון, אליהו ואלישע, שמואל ישעיהו ועוד. /למידע מלא...