מגמות היסוד ודפוסי העלייה 1967-1948 : הקדמה

מילות המפתח: עליות לארץ-ישראל, יהודי ארצות האסלאם
במאמר אומדן של האוכלוסיה היהודית בארצות האסלאם בשנים 1948, 1966, 1969. נתונים אלה מעוררים את השאלות הבאות: כיצד אירע שקהילות שלמות עקרו מארצות מוצאן? מה היו המניעים להגירה? מדוע בחרו יהודים בקהילות מסוימות להגר לא לישראל אלא למדינות אחרות? ועוד. /למידע מלא...

מגמות היסוד ודפוסי העלייה 1967-1948 : אופייה של התקופה (1967-1948)

מילות המפתח: עליות לארץ-ישראל, ארצות ערב, יהודי ארצות האסלאם
המאמר עוסק בדפוסי העלייה של היהודים מארצות האסלאם. בחלק זה מאפיין הכותב את מדינות ערב על פי יחסן אל היהודים ואל ישראל: מדינות שלחמו בישראל, מדינות שלא לחמו בישראל, מדינות צפון אפריקה הצרפתית ורפובליקות מוסלמיות בברית המועצות ומדינות רחוקות. במאמר גם נתונים על מספר העולים על פי ארצות המוצא. /למידע מלא...

מגמות היסוד ודפוסי העלייה 1967-1948 : ארגון העלייה

מילות המפתח: עליות לארץ-ישראל, יהודי ארצות האסלאם
המאמר דן בעלייה של היהודים מארצות האסלאם. בחלק זה המחבר מתאר שלושה דפוסי פעולה עיקריים: חיסול מהיר של גלויות שמדינת ישראל הגיעה להכרה כי הן נתונות בסכנה, עלייה מבוקרת ממדינות שבהן לא נשקפה ליהודים סכנת קיום ולכן לא נדרשה פעולה מהירה ועלייה חשאית שהתאפיינה בסיכון גבוה, בהעזה ובתחכום. /למידע מלא...

השפעות מלחמת העולם השנייה : השפעת המלחמה על מצב היהודים בארצות האסלאם

מילות המפתח: ציונות, מלחמת העולם השנייה, יהודי ארצות האסלאם, יהודי צפון אפריקה
מלחמת העולם השנייה הייתה נקודת מפנה בגורל היהודים בארצות האסלאם. במאמר תיאור של שני תהליכים מרכזיים שהשפיעו על גורל היהודים: תהליך הדה-קולוניזציה שהתרחש בעקבות המלחמה והחרפת הסכסוך היהודי- ערבי בארץ ישראל. בעקבותיהם השתנה אופייה של התנועה הציונית בארצות אלה. /למידע מלא...

הפעילות הציונית : הפעילות הציונית לאחר הקמת מדינת ישראל

מילות המפתח: עליות לארץ-ישראל, ארגונים ציוניים, יהודי עיראק
הקמתה של מדינת ישראל פתחה תקופה חדשה בתולדותיה של יהדות עיראק ובתולדות התנועה הציונית בה. במאמר תיאור המתח הפנים קהילתי, ההתלבטות של ממשלת ישראל והנהלת הסוכנות היהודית לגבי העיתוי המתאים לעלייה מעיראק והיקפה הגדול. /למידע מלא...

עליה שלישית ורביעית : המאבק על ההגמוניה ביישוב ובתנועה הציונית

מילות המפתח: התיישבות, ההסתדרות הציונית העולמית
על המחלוקת הרעיונית בראשית שנות העשרים בתנועה הציונית, בין גישתו של חיים ויצמן לבין גישתו של לואי ברנדייס. המחלוקת היתה בשאלה האם על התנועה הציונית להוות גוף מרכזי עליון לכלל העם היהודי ולתמוך בהתיישבות בארץ ישראל (ויצמן) או שעיקר הנטל של הדאגה להתיישבות בארץ צריך להיות נחלתם של יזמים פרטיים (ברנדייס). לאחר פרישת ברנדייס נוצר חיבור בין ציבור הפועלים הארצישראלי לבין ההסתדרות הציונית.   /למידע מלא...

עליה שלישית ורביעית : המסגרות ההתיישבותיות של תנועת הפועלים

מילות המפתח: התיישבות, קבוצה (התיישבות), קיבוץ, גדוד העבודה על-שם יוסף טרומפלדור, מושב
תיאור צורות ההתיישבות והמסגרות השיתופיות השונות שקמו בתקופת העליה השלישית ובתקופת העליה הרביעית והעקרונות האידיאולוגיים המאפיינים כל אחת מצורות ההתיישבות: הקבוצה הגדולה, המושב והקיבוץ. המאמר מתאר את הקמתו של גדוד העבודה, היישובים שהקים והפילוג האידאולוגי בין חבריו. /למידע מלא...

הרצל והאורתודקסיה

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, דת ומדינה, יהדות אורתודוקסית
במאמר תיאור עמדתו של הרצל ביחס למקומה של הדת במדינה היהודית העתידה ונסיונותיו להשיג את תמיכתה של המנהיגות הרבנית במערב אירופה ובמזרחה. המסקנה של פרופ' שלמון היא כי לאחר הקונגרס הציוני השני פחתה התעניינותו של הרצל באורתודוקסיה ולמעשה הוא ויתר על תמיכתה בהסתדרות הציונית.  /למידע מלא...