תנופת ההתיישבות בנגב בעשור שקדם לקום המדינה

מילות המפתח: התיישבות, נגב, נגבה (קיבוץ)
על תנופת ההתיישבות בנגב לקראת סוף שנות השלושים של המאה ה- 20 ועד הקמת המדינה. במאמר תיאור ההתיישבות בנגב מאז הקמתו של קיבוץ נגבה במסגרת 'חומה ומגדל', הקמת שלושת המצפים בנגב ב- 1943, הקמת 11 הנקודות במוצאי יום כיפור תש"ז (1946) והקמת נקודות התיישבות נוספות ב- 1947, ערב החלטת האו"ם. ההתיישבות היוותה גורם מרכזי בהכללתו של הנגב בתחומי המדינה היהודית.    /למידע מלא...

ארתור רופין וההתיישבות הציונית

מילות המפתח: התיישבות, רופין, ארתור, המשרד הארצישראלי
תיאור פעילותו ויוזמותיו של ארתור רופין נציג התנועה הציונית שעמד בראש המשרד הארץ-ישראלי. המאמר מתאר את השקפת עולמו ביחס לקניית קרקעות, הקשים שעמדו בפניו, רכישת האדמות בעמק יזרעאל, תכניותיו להקמת חוות פועלים וקשריו עם פועלי העלייה השנייה. על אף שרופין ראה בהתיישבות החקלאית עיקר, הוא לא חדל מלעודד ולפעול גם בתחום ההתיישבות העירונית ובתחום ארגון היישוב. /למידע מלא...

עליה שלישית ורביעית : המאבק על ההגמוניה ביישוב ובתנועה הציונית

מילות המפתח: התיישבות, ההסתדרות הציונית העולמית
על המחלוקת הרעיונית בראשית שנות העשרים בתנועה הציונית, בין גישתו של חיים ויצמן לבין גישתו של לואי ברנדייס. המחלוקת היתה בשאלה האם על התנועה הציונית להוות גוף מרכזי עליון לכלל העם היהודי ולתמוך בהתיישבות בארץ ישראל (ויצמן) או שעיקר הנטל של הדאגה להתיישבות בארץ צריך להיות נחלתם של יזמים פרטיים (ברנדייס). לאחר פרישת ברנדייס נוצר חיבור בין ציבור הפועלים הארצישראלי לבין ההסתדרות הציונית.   /למידע מלא...

עליה שלישית ורביעית : המסגרות ההתיישבותיות של תנועת הפועלים

מילות המפתח: התיישבות, קבוצה (התיישבות), קיבוץ, גדוד העבודה על-שם יוסף טרומפלדור, מושב
תיאור צורות ההתיישבות והמסגרות השיתופיות השונות שקמו בתקופת העליה השלישית ובתקופת העליה הרביעית והעקרונות האידיאולוגיים המאפיינים כל אחת מצורות ההתיישבות: הקבוצה הגדולה, המושב והקיבוץ. המאמר מתאר את הקמתו של גדוד העבודה, היישובים שהקים והפילוג האידאולוגי בין חבריו. /למידע מלא...

מדוע עלו רוב יהודי עיראק לישראל במבצע עזרא ונחמיה: הזיקה לארץ-ישראל ומשמעותה אצל יהודי עיראק

מילות המפתח: עליות לארץ-ישראל, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, יהודי עיראק
מאז ראשיתה בימי גולת בבל כמעט ולא פסקה בקרב יהודי עיראק הזיקה הדתית לארץ ישראל והיא שעמדה  ברקע העלייה ההמונית לאחר קום המדינה. אולם בכל תולדות עם ישראל בגולה לא מצאנו כי הזיקה לציון לבדה או כגורם מרכזי הביאה לעקירת קהילה יהודית שלמה ועלייתה לישראל. את ההסבר לתזוזה ההמונית יש לחפש באירועי התקופה ובמצבם של יהודי עיראק.  /למידע מלא...

שנות השלושים והעליה החמישית : ההתישבות העובדת

מילות המפתח: התיישבות, עלייה חמישית
הפרק מתאר את ההתישבות החקלאית (הקיבוצית והמושבית) בין השנים 1939-1932 ואת חלקה של תנועת העבודה בה. ההתיישבות בתקופה זו נעשתה על פי תכניות שונות: התישבות האלף, התישבות כפרית במימון עצמי חלקי, התישבות כפרית פרטית המשלבת יסודות קואופרטיביים, התישבות עירונית ויישובי 'חומה ומגדל'. /למידע מלא...

יישובי הטמפלרים

מילות המפתח: התיישבות, גרמנים בארץ-ישראל
במפה זו מופיעים היישובים שהקימו הטמפלרים בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, בליווי שנת הקמתם. /למידע מלא...

רחוב הרצל בתל אביב, ובקצהו - גימנסיה הרצליה

מילות המפתח: התיישבות, תל-אביב (יישוב עירוני), בתי ספר, גימנסיה הרצליה
הגימנסיה הוקמה ביפו בשנת 1905 בשם "הגימנסיה העברית".
בשנת תרס"ט-1909 עברה הגימנסיה מיפו לשכונה החדשה, לרחוב הרצל, וקיבלה את שמה החדש - גימנסיה הרצליה - על שם חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל.
הגימנסיה שימשה כמרכז החינוך והתרבות של השכונה החדשה - ולאחר מכן של העיר תל אביב.
בשנות ב-60 נהרס בניין הגימנסיה, ובמקומו נבנה מגדל שלום. /למידע מלא...