מיקומה של העיר הקדומה מארי

מילות המפתח: נבואה, מארי (יישוב עתיק)
מפה של איזור העיר מארי. בידי החוקרים מידע רב יחסית על החיים בעיר מארי הקדומה בעקבות חשיפת הארכיונים של העיר ב-1936. חקירת ארכיונים אלה שהכילו אלפי תעודות, מהווה מקור חשוב להבנת סוגיות מקראיות שונות בגלל הדמיון בין התרבות של בני מארי לבין התרבות המשתקפת מספרי המקרא. /למידע מלא...

אבני משקל

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, מידות ומשקלות בעת העתיקה
אבני משקל שנתגלו בירושלים בעופל ובעין גדי, זמנן סוף המאה הז' לפני סה"נ. רוב המשקלות שנתגלו היו עשויות אבן.  /למידע מלא...

טבעת חותם בצורת חרפושית

מילות המפתח: מצרים, ארכיאולוגיה מקראית, חותמות וטביעות
טבעת חותם בצורת חרפושית הנושאת את הכרטוש של אמנחותפ ב', מצרים, 1427 – 1401 לפני הספירה בקירוב, פיאנס וכסף (החותם משני צדיו). /למידע מלא...

צלמית שור משומרון

מילות המפתח: פולחנים עתיקים, ארכיאולוגיה מקראית, עבודה זרה במקרא, פסלונים
נתגלתה במערב השומרון. גובה – 12 ס"מ. אורך – 18 ס"מ. תארוך – בערך 1200 לפני סה"נ. צלמית השור נמצאה באתר שהוגדר כמקום פולחן פתוח, במקרא נהגו לכנות מקומות פולחן אלה "גבעה גבוהה". האתר הוא מתקופת ההתנחלות וננטש לאחר זמן קצר. צלמית השור שמשה ככל הנראה כסמל לפריון בפולחן מימי השופטים, באזור שהיה בנחלת שבט מנשה.  /למידע מלא...

צלמיות נשים מיהודה

מילות המפתח: פולחנים עתיקים, ארכיאולוגיה מקראית, אשרה (אלה כנענית), פסלונים
צלמיות נשים שנתגלו באזור יהודה. גובה הצלמיות נע בין 14 ס"מ ל 17.5 ס"מ. התארוך: בין מאה ח' לפני סה"נ לתחילת מאה ו' לפני סה"נ .  /למידע מלא...

כתובת בית התקיעה, ירושלים העופל

מילות המפתח: בית המקדש, כתובות עבריות
שריד מבית המקדש השני, כתובת אבן המציינת את מיקום "בית התקיעה". בית התקיעה היה בראש מבנה השער של הסטיו המלכותי של מקדש הורדוס. בבית התקיעה תקעו בחצוצרות להכרזה על כניסת השבת. שרידי המבנה התגלו בחפירות הכותל.  /למידע מלא...

שנהבים משומרון : אריות

מילות המפתח: ארכיאולוגיה מקראית, שנהבים, שומרון (יישוב עתיק)
אריות עשויים שנהב מתקופת הברונזה המאוחרת שנמצאו בחפירות בשומרון. השנהב הוא חומר יקר ופרטי נוי עשויים שנהב מעידים על העושר של התושבים שהתגוררו במקום.  /למידע מלא...

מצבת סרגון

מילות המפתח: מזרח קדום, אשור, סרגון השני, היסטוריה צבאית של העת העתיקה
שבר מצבה (אסטלה) הנושאת כתובת של סרגון השני מלך אשור, שהוצבה כנראה באזור סוריה במהלך מסעו של מלך זה למערב בשנת 720 לפנה"ס. סרגון יצא למערב כדי לדכא את המרד שפרץ באזור בהנהגתו של מלך חמת. במרד זה נטלו חלק גם מלך ישראל הושע בן אלה, וכתוצאה מדיכויו ממלכת ישראל הוגלתה (מלכים ב, י"ז 1-7). הכתובת על המצבה כתובה בלשון האכדית בכתב היתדות, ומנציחה את הצלחותיו הצבאיות של סרגון. וזו לשון הכתובת: "אספתי מהם מאתיים מרכבות, שש מאות פרשים, [נושאי] רמחים ומגינים, והוספתי אותם לחיל המלכותי שלי. חננתי וריחמתי על שש מאות אשורים בעלי חטא ויישבתי אותם בחמת. הטלתי עליהם מסים, מנחות ועבודת כפייה, כפי שהטילו אבותיי המלכותיים על ארחלני [מלך] חמת. על השליטים לתת דעתם למעשיו הטובים של [האל] אשור וללמד את הדורות הבאים לירוא אותו...". /למידע מלא...