נס ומאגיה

מילות המפתח: נבואה עממית, פילוסופיה מקראית, כישוף
המחבר מבחין בין נס לבין מאגיה בספרות המקראית ומציג את היחס המורכב של הספרות המקראית לתופעת הכישוף. מצד אחד תופעה זו מהווה חלק מהתשתית התרבותית של הספרות המקראית ומצד שני החוק המקראי מסתייג מן הכישוף. /למידע מלא...

חיים ומוות בעולם הנס

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, שכר ועונש, נסים
ניסים רבים במקרא קשורים בחיים ובמוות. במאמר נידונים סיפורים מקראיים על מתן חיי אלמוות, מתן חיים, הטלה ניסית של מחלה וניסי ריפוי מחלות. המאמר עוסק בדרכו  של המספר המקראי בטיפול בנושא חיי אלמוות לבן אנוש, נושא הרגיש מבחינה תיאולוגית  וכן בתפישה המקראית כי מחלה וריפוי הם ביטוי לשלטונו של האל ולתורת הגמול.  /למידע מלא...

נס וניסיון

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, נסים
המאמר דן בניסים כתוצאה של נסיון האופיניים לתקופת הנדודים במדבר. בשמות ט"ו- י"ז סיפורי תלונות שבעקבותיהם נס. קשיי המסע במדבר הם הניסיון לישראל , חוסר האמונה של ישראל הוא הגורם המזמן לנס. בשמות י"ז (סיפור מסה ומריבה) הופך המנוסה למנסה, והנס ניתן בכמענה לניסיון שמנסים ישראל את האל. /למידע מלא...

"שמע ישראל ה' אלהנו ה' אחד"

מילות המפתח: תנ"ך. דברים, פילוסופיה מקראית
המאמר דן בפסוק "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד", ומנסה לברר מהו יחודו של פסוק זה, שליווה יהודים רבים בדרכם אל מותם, ומדוע נבחרו הפסוקים הבאים בעקבותיו להיאמר שלוש פעמים ביום כחלק משגרת יומו של המתפלל? /למידע מלא...

מעשה, מחדל וגנטיקה בשיר הכרם של ישעיהו

מילות המפתח: תנ"ך. ישעיהו
המאמר מפרש את משל הכרם שבישעיהו פרק ה' תוך התבססות על בוטניקה וחקר החקלאות הקדומה. /למידע מלא...

אשירה נא לידידי : הפתיחה למשל הכרם של ישעיהו

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, משלים, תנ"ך. ישעיהו
ניתוח ספרותי של שני הפסוקים הראשונים של משל הכרם בספר ישעיהו פרק ה. פסוקים אלה מתארים את יחסי בעל הכרם וכרמו. /למידע מלא...

ויצא חוטר מגזע ישי : חלק א'

מילות המפתח: משיחיות, נבואה, תנ"ך. ישעיהו
המאמר מנתח את הנבואה שבספר ישעיהו פרק י"א פסוקים 1–10, תוך שימוש בכלים ספרותיים ובספרות הפרשנית.
קטע המאמר שלפנינו דן בהגדרת גבולות הנבואה. /למידע מלא...

נוסח המסורה של ספר ישעיהו בהשוואה לנוסח ישעיהו במגילות מדבר יהודה

מילות המפתח: תנ"ך. ישעיהו
המחבר טוען כי ספר ישעיהו שנתגלה בין מגילות מדבר יהודה בקומראן כולל נוסח מאוחר יותר מנוסח הספר שבידינו, מנוסח המסורה. לדעתו מדובר בנוסח עממי של הספר שכולל שינויים שהקלו על הבנתו על ידי פשוטי העם במאה הראשונה או השניה לפני הספירה. הוא מבסס את דבריו על ראיות לשוניות: הנוסח שנתגלה בקומראן כתוב בכתיב מלא, הוא כולל ביטויים המושפעים מהשפה הארמית, הוא כולל תעתיקים של שמות מקוצרים המאפיינים טקסטים מאוחרים יותר, ומילים קשות ונדירות מוחלפות במגילה זו במילים פשוטות יותר. /למידע מלא...