בזכות לשוויון נכללים לפחות שני היבטים: האחד – שוויון של כולם בפני החוק, והשני – איסור אפליה מטעמים של השתייכות לגזע, לקבוצה אתנית למין, לדת או ללאום.
פן חשוב של השוויון בפני החוק הוא הזכות להליך הוגן; כלומר, הזכות של כל אדם להגנה חוקית מפני פגיעה של הזולת או של מוסדות השלטון. בנוסף, פירושו שוויון של אנשי השלטון בפני החוק. מכאן שבדמוקרטיה קיימת עליונות החוק, שפירושה שעל כולם לפעול בהתאם לחוק.
לאיסור אפליה משמעויות רבות. אחת מהן היא השוויון בין המינים או שוויון מגדרי; משמעותו שאין להפלות יחיד או קבוצה מפאת מינו או מינה.
אחת הדרכים החשובות לבדוק אם המדינה מקיימת את ערך השוויון, היא באמצעות העיקרון של שוויון ההזדמנויות. כלומר, האם המדינה אמנם מעניקה הזדמנויות שוות לכל התושבים באשר הם, ללא כל אפליה. דהיינו מאפשרת להם ללמוד, לעבוד, לחיות ברווחה סבירה, להיות שותפים בקבלת ההחלטות בכל מיני נושאים ועוד.
פעולות הביטוח הלאומי, חוק חופש העיסוק, חוק חינוך ממלכתי וחוק בריאות ממלכתי הם דוגמאות ליישום הזכות לשוויון.
השוויון הפוליטי של כל האזרחים, שמתבטא בזכות השווה לכל אחד לבחור ולהיבחר, הוא מיסודות הדמוקרטיה.
|
למידע נוסף: |
מרכז אדוה