שמשון מתואר כדמות בתוך נוף עצום בגודלו, בתוך איתני הטבע. דבר זה מדגיש את כוחו של שמשון, שהוא אך ורק אדם, לשאת את השערים. דגש נוסף על חוזקו של שמשון הוא בשל כך שהוא עולה על ההר ("ויעלם אל-ראש ההר אשר על-פני חברון" – שופטים, ט"ז, ג'). תיאורן של קרני אור ראשונות המפציעות מבעד לעננים מעיד אולי שהבוקר עולה, שהרי שמשון יצא באמצע הלילה ("ויקם בחצי הלילה").