איפה אתם גרים?

נָוֶוה שַׁאֲנָן; מָקור ברוך

בהשפעת נְוֵוה צדק, נְוֵוה שלום, שבהם נָוֶוה באה בסמיכות, רבים אומרים נְוֵוה שאנן, כאילו גם יש כאן צורת סמיכות. ואולם הצורה הנכונה היא נָוֶוה שאנן – נו"ן בקמץ.

בשם נָווה שאנן כאן אין הכוונה לנווה של שאנן אלא נווה שהוא שאנן ושָלֵו, כלומר יש כאן שם עצם עם שם תואר (כמו: נווה יפה, נווה גדול, נווה שקט – שם עצם + שם תואר).

במקרא, נָוֶוה שַׁאֲנָן בא כעוד שם של ירושלים. ואם כבר הזכרנו את ירושלים – יש בה השכונה מקור ברוך, ואף את שמה רבים הוגים בטעתו מְקור ברוך, בהשפעת שכונת מְקור חיים, במקום הצורה התקנית: מָקור ברוך – המ"ם בקמץ.

שְׂדֵרוֹת

גם את שם העיר וגם את שם השדרה שבכל עיר ועיר יש שבטעות הוגים שׁדרות, שׁדרה – בשי"ן ימנית, במקום להגות בשי"ן שמאלית שנשמעת כמו סמ"ך – שׂדרות, שׂדרה. כך הניקוד במקרא. להרחבה – ראו כאן.

יְסוּד הַמַּעֲלָה

רבים הוגים את שם המושבה בדרום עמק החולה שבצפון הארץ יְסוֹד המעלֶה, ואולם ההגייה התקנית היא יְסוּד הַמַּעֲלָה – סמ"ך בשורוק, למ"ד בקמץ.

מקור השם מן הפסוק כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל (עזרא ז, ט), והכוונה שָם היא יְסֻד = התקבץ, הַמַּעֲלָה = מסע העולים מבבל לירושלים, כלומר התחלת העלייה או ההתקבצות לארץ ישראל.

חוֹלוֹן

רבים הוגים את שם העיר חוּלון, כהשפעה מראשי התיבות חוּ"ל (חוץ לארץ), ואולם ההגייה התקנית היא חוֹלוֹן – מלשון חוֹל.

שם העיר ניתן לה בעקבות מיקומה על חולות הים התיכון, והשם לקוח מהמקרא. כך נקראה עיר הכהנים בנחלת שבט יהודה: וְאֶת-חֹלֹן וְאֶת-מִגְרָשֶׁה וְאֶת-דְּבִר וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ (יהושע כא, טו).