האוויר המזוהם : סכנה מרחפת באוויר

קידמה ובצדה זיהום

במאה השנים האחרונות מסתמנים שינויים קיצוניים במצב האוויר שלנו: כלי תחבורה ומפעלי תעשייה החלו פולטים לאטמוספרה רעלים, פסולת מרחפת, תרכובות כימיות שונות, עשן ואבק. האוויר הצלול והטהור של ימי בראשית הפך מזוהם, עכור ומזיק.

מעצמות העל שהיו נתונות במירוץ חימוש גרעיני, השתמשו באטמוספרה כבשדה ניסוי: פצצות גרעיניות רבות עצמה העלו לחלל האוויר כמויות עצומות של אבק רדיואקטיבי, שהתפשט למרחקים.

העידן התעשייתי - שאת תחילתו מקובל לציין בפרוץ המהפכה התעשייתית במאה ה-19 - הוא אשר מאפשר לנו אורח חיים מודרני בחברת צריכה עתירת טכנולוגיה. תיעוש זה מהווה סכנה מוחשית לאיכות האוויר ולאטמוספרה, וכמובן - גם לבריאותנו שלנו.

העשן המחניק של החקלאות

למרבה ההפתעה מתברר שלא רק חברות טכנולוגיות מזהמות את האוויר. במדינות המתפתחות הקרויות לעתים מדינות "העולם השלישי", שנמצאות ברובן ביבשות אסיה ואפריקה, כפו הצרכים הכלכליים תהליכים הרסניים של שינוי ייעוד הקרקע - והללו השפיעו באופן מוחשי גם על האוויר.

אחד התהליכים האלה הוא בירוא יערות לצורכי חקלאות ומרעה. על מנת לחסוך זמן ומשאבים, נוהגים החקלאים להצית במכוון שרפות יער, באופן בזבזני והרסני ביותר. מיליוני דונמים של יער עולים באש מדי שנה בשנה, והפיח הנפלט לאוויר נישא עם הרוחות לכל עבר. תנאי מזג האוויר יוצרים לעתים אובך סמיך המקשה על הנשימה, ואובך זה יכול להימשך מספר שבועות ללא הפוגה.

בשנת 1997 פרצו בבורניאו ובאינדונזיה שרפות יער שיצאו מכלל שליטה. ענני עשן כיסו את האזור כולו ואת המדינות השכנות למשך חודשים. מאות בני-אדם נפגעו מהאובך, ואסונות תעופה וים, שהתרחשו עקב תנאי ראות גרועים, גבו אף הם מחיר כבד.

תופעה זהה התרחשה בדרום מכסיקו, בשל תנאי בצורת קשים. השרפות כילו שטחים נרחבים, והעשן נישא עד לארצות הברית ולקנדה.

סכנותיו של אוויר מזוהם

אוויר המכיל גזים וחלקיקים מרחפים גורם למחלות רבות אצל בני אדם, בעיקר בכלי הנשימה שלהם. מחקרים מוכיחים שאחוז מקרי האסטמה בעולם - מחלה התוקפת בעיקר ילדים - נמצא בעלייה מתמדת.

אחד מאירועי זיהום האוויר החמורים ביותר בהיסטוריה אירע בלונדון בשנת 1953. העשן שנפלט מרבבות ארובות, ששרפו בהן פחם לצורך חימום ובישול, התרכב עם טיפות הערפל ויצר ערפיח. אלפי אנשים מתו כתוצאה מנשימת הערפיח הקטלני, ומאז נאסר על שימוש בפחם בלונדון לצורכי הסקה ביתית ובישול.

זיהום אוויר פוגע גם בצמחייה, בעיקר בעצים. האבק המרחף שמכיל ברובו חלקיקים של פיח וזיהום, שוקע על העלים ומפריע לתהליכי ההטמעה (פוטוסינטזה) והנשימה של הצומח. הירקות והפירות שמתפתחים בתנאים כאלה יוצאים פגועים וכמושים.

יתר על כן, חלק מהחומרים שנמצאים באוויר המזוהם, מתמוססים במים ויוצרים תמיסות רעילות הפוגעות בענפים, בעלים ובשורשים. תופעה זו נקראת גשם חומצי. גשם חומצי עלול להזיק לפוריות הקרקע למשך שנים ארוכות ולהקטין את תנובת היבולים בצורה ניכרת. הגשם החומצי גרם להכחדת יערות שלמים באירופה ובארצות-הברית.

לכלוך נישא למרחקים

הזיהום התעשייתי אינו מוגבל רק לערים הגדולות ולאזורי התעשייה הסמוכים אליהן. מסתבר שעננים בלתי נראים של חלקיקים זעירים מתפשטים על פני כל כדור הארץ, וגם באזורים מרוחקים ונידחים ובלב האוקיינוסים אנו מוצאים עדויות לחומרים שיוצאים מארובות בתי החרושת, ממפלטי המכוניות ומתקני שאיבת נפט.

דוגמה מוחשית ליכולתן של רוחות באטמוספרה להסיע זיהום הרחק ממקום היווצרו הומחשה במלחמת המפרץ ב-1991. אז הציתו חיילי עיראק מאות בארות נפט בכווית. שרפות אדירות השתוללו ופלומות עשן נישאו באוויר למרחקים עצומים. חלקיקי הפיח הגדולים נשרו ברובם על אדמת כווית, אך החלקיקים הקטנים נישאו אלפי קילומטרים עם הרוחות ונמצאו אף בשלגים של הרי ההימליה הגבוהים.

מחקרים חדשים שנערכו באלסקה, גילו אצל בעלי חיים ובני אדם ריכוזים גבוהים מאוד של חומרים רעילים, המשמשים לריסוס ולהדברה של מזיקים. התעלומה שהעסיקה את החוקרים היתה זו: מאין הגיעו החומרים? הרי באלסקה כמעט שאין שטחים חקלאיים?

מסתבר שאדי החומרים נפלטו מהקרקע במדינות המרוחקות אלפי קילומטרים משם. האדים - זיהום אוויר סמוי מן העין - נישאו עד לאזור אלסקה, ושם התעבו וצנחו על פני הים. החומרים נכנסו לשרשרת המזון ובסופו של שהגיעו אל קיבתם של בני האדם.

שינויים זעירים והשפעתם

כאשר אנו שומעים על המושג "זיהום אוויר", אנו חושבים בדרך כלל על אוויר ספוג עשן וחומרים כימיים. אולם קיים גם זיהום אחר, שאינו נראה לעין ומזיק אף יותר. הכוונה היא לשינוי האטי בהרכב האוויר שמתרחש במאה השנים האחרונות.

הרכב האוויר שאנו וכל היצורים החיים על פני כדור הארץ נושמים, לא השתנה במיליארדי השנים האחרונות. היחסים בין המרכיבים העיקריים (חמצן וחנקן) שבו נשמרו, וגם תכולתם של גזים אחרים נותרה כמעט קבועה. קביעה זו מתבססת על ניתוח דגימות של קרח ושל סלעים מתקופות קדומות.

מדידות מדויקות ביותר מוכיחות, שהחל מסוף המאה ה-19 נמצא הריכוז של גזים מסוימים - כמו, למשל, פחמן דו-חמצני, מתאן ו-CFC - בעלייה מתמדת. גזים אלה נמצאים בכמויות זעירות ביותר באוויר אך בשל תכונותיהם המיוחדות גם שינויים קטנטנים הם בעלי חשיבות גדולה.

המדענים מכנים גזים אלה בשם "גזי חממה", משום שהם בולעים את קרינת החום שנפלטת מפני כדור הארץ. ככל שיגדל ריכוזם של גזי החממה באוויר, תעלה כמות החום שתיבלע באוויר, והסברה היא שהדבר יוביל להתחממות הדרגתית של כל כדור הארץ. תופעה זו ידועה גם בשם "התגברות אפקט החממה".

מניעה, הקטנה וחזות העתיד

מדינות רבות נלחמות בזיהום האוויר ובסכנותיו: נקבעו חוקים מחמירים לפליטת גזים ופיח, נאסר השימוש בסוגי דלק המכילים יסודות מזיקים ונקבעו תקנים למסננים בארובות. ערים רבות אסרו על כניסת כלי-רכב למרכזיהן, על מנת להפחית את הגזים והעשן שיוצאים ממפלטי המכוניות.
מפעלי תעשייה החורגים מהתקן נענשים בחומרה וסופגים קנסות כבדים. ארגונים לשמירה על איכות הסביבה כמו "גרינפיס", למשל, מנהלים מעקב רציף אחר מפעלים וגופים אחרים האחראים לזיהום באוויר ובים ומארגנים מסעות תעמולה ציבוריים להפסקת הפגיעה בסביבה.

בד בבד פונות מדינות רבות לשימוש בסוגי אנרגיה "ירוקים" ו"ידידותיים לסביבה", שאינם כרוכים בשרפת דלקים ובפליטה של רעלים לאוויר. אנרגיית השמש והרוח הן דוגמאות לשניים מהפתרונות המועדפים, משום שמקורות אלה נקיים.

כיצד תיראה האטמוספרה שלנו בעוד 50 שנה? ובעוד 100 שנה? כדי לענות על שאלה זו צריך להתחשב בגידול באוכלוסיית המין האנושי בכדור הארץ. גידול זה מחייב גידול בתעשייה, על מנת לספק את צורכי המזון והתעסוקה של מיליארדי האנשים, שיחיו על פני כדור הארץ במאה ה-21.

אין ספק שכמות הארובות והמכוניות תגדל, וכמוה גם כמות הגזים המזהמים שייפלטו לאוויר. הרכב האטמוספרה ימשיך וישתנה, ותהפוכות באקלים הן כמעט בלתי-נמנעות. יחד עם זאת ברור שאין להפסיק את המחקר ואת המאבק לטיהור האוויר ולמציאת דרכים נקיות להפקת אנרגיה.