שנת שמש ושנת ירח

בכל אחת משלוש הדתות יש לספירת השנים נקודת התחלה בעלת משמעות דתית:

ביהדות - בתקופת המקרא מָנוּ היהודים את השנים מאז יציאת מצרים, אך בימי הביניים הם החלו לִמְנוֹת את השנים מאז בריאת העולם. על פי המניין של המסורת היהודית, העולם נמצא כיום באלף ה- 6 לקיומו, ושנת תשס"ו היא השנה ה- 5,766 לקיום העולם. (אם נחשב את סכום הערכים המספריים של האותיות ה, ת, ש,ס, ו בגִימַטְרִיָה, נמצא כי הסכום הוא 5,766).
בנצרות - הנוצרים סופרים את השנים שחלפו מאז לידת יֵשוּע, ושנת 2006 מציינת 2,006 שנים ללידתו של יֵשוּע.
באִסלאם - המוסלמים סופרים את השנים מאז ההִגְ'רַה - הגירתו של הנביא מֻחַמד בראש תומכיו מהעיר מַכַּה לעיר אַלמַדִינַה. שנת 1426 מציינת 1,426 שנים להִגְ'רַה, שהיא ראשית היווצרותה של האומה המוסלמית.

שנת התשס"ו (5766) היהודית היא שנת 2006 הנוצרית ושנת 1426 המוסלמית.

כאמור, בשלוש הדתות ספירת הזמן היא קַוִוית, ביחידות של שנים. אורך השנה נקבע על פי מהלכם של כדור והארץ ושל גַרְמֵי השמים -השמש והירח: בנצרות סופרים את ימות השנה על פי משך הזמן שבו כדור הארץ מקיף את השמש, והשנה הנקבעת בדרך זאת מכוּנה שנת שמש; וביהדות ובאִסלאם סופרים את ימות השנה על פי משך הזמן שבו הירח מקיף את כדור הארץ 12 פעמים, והשנה הנקבעת בדרך זאת מכוּנה שנת יָרֵח.

בשנת הירח, המקובלת ביהדות ובאִסלאם - כל חודש מחודשי השנה צריך להיות בן 29.5 יממות.

אך מטעמי נוֹחוּת - כדי לא לִמְנוֹת חודשים בני חצאֵי יממות - נקבע כי חלק מהחודשים יהיו בני 29 יממות, וחלקם יהיו בני 30 יממות. כך יש בשנת הירח 6 חודשים בני 29 יממות, ו- 6 חודשים בני 30 יממות, והם חָלִים לסירוגין. לדוגמה: בלוח העברי - בחודש תשרי יש 30 יממות, ובחודש חשוון הבא אחריו יש 29 יממות. נחשֵב את מספר ימות השנה בשנת הירח, על פי מספר היממות בחודשי השנה:

6 חודשים × 29 יממות = 174 יממות
6 חודשים × 30 יממות = 180 יממות
סה"כ 354 יממות בשנה

לעומת שנת הירח - בשנת השמש, המקובלת בנצרות, חלק מחודשי השנה מונים 30 יממות, וחלקם מונים 31 יממות; אחד החודשים, חודש פברואר, מונה 28 יממות. נחשֵב את מספר ימות השנה בשנת השמש, על פי מספר היממות בחודשי השנה:

7 חודשים × 31 יממות = 217 יממות
4 חודשים × 30 יממות = 120 יממות
1 חודש 28 × יממות = 28 יממות
סה"כ 365 יממות

בשנת השמש יש התאמה בין חודשי השנה לבין עונות השנה, ולפיכך כל חודש בשנת השמש חל בעונה קבועה. לדוגמה: חודש ינואר חָל תמיד בחורף, וחודש אוגוסט חָל תמיד בקיץ. בשנת הירח, לעומת זאת, אין התאמה בין החודשים לבין עונות השנה, וחודש החָל בשנה אחת בעונה מסוימת עשוי לחוּל בשנה שלאחריה בעונה אחרת. מצב זה מאפיין את לוח השנה המוסלמי, שבו, לדוגמה, חודש הרַמַדַֿאן חל כל שנה 11 יום לפני התאריך שבו חל בשנה שלפניה, ולכן צום הרַמַדַֿאן עשוי לחוּל בכל עונה מעונות השנה. בלוח היהודי נמצא פתרון למצב הזה, ועל כך תקראו בסעיף הבא.

לחלקים נוספים מתוך הפרק:

שנת שמש ושנת ירח (פריט זה)
לוחות השנה
מועדים מרכזיים