רבקה וולבה נולדה בקאונס (Kaunes) שבליטא בשנת 1923, בת למשפחה דתית. בשנת 1941 עברו בני המשפחה לגטו וביולי 1944 גורשה לשטוטהוף ולמחנות נוספים. לאחר השחרור נסעה לשוודיה לשיקום והבראה ועלתה ארצה בשנת 1947.
ש. את באת ממשפחת רבנים, האם המשכתם לקיים מסורת בגטו?
ת. בטח. כמה שהיינו צריכים ללכת לעבודה, אז מה שמוכרחים מוכרחים… אבל אחר כך סודר שאלה שלא הולכים בשבת ילכו ביום ראשון, יום אחרי. ככה בשבת היינו בבית.
ש. את זוכרת איזה חג שאתם חגגתם יחד?
ת. כל החגים.
ש. את יכולה לתאר איזשהו חג?
ת. שמחת תורה, זה היה כל כך... הכניסו אותנו לחדר של משפחה, שבדיוק לקחו אותם שבוע קודם למצודה התשיעית [= הפורט התשיעי]. אז הם, בני המשפחה שנשארו, היו מאוד כאובים, וגם היו דתיים. אז אבא היה לו שם רב. זאת אומרת בשביל הבחורים, היו בחורים. אז בשמחת תורה היו, עשו, בשמחת תורה שרים עם התורה. אז הוא ככה שר, זה היה בכי, לא שיר. יותר בכו. אז שרו. אז הם נורא... להם. אבל ככה, מצד אחד קיימו את זה, הקפות זה נקרא (אויש, אני שכחתי), ומצד שני זה היה כמו איזה - הספד. ובשבת גם כן, עשינו קידוש, היה מניין והתפללו.
ש. לקידוש היה יין למשל?
ת. לא, גם לחם לא היה, חלה לא הייתה. אז שתי פרוסות לחם... זה היה האוכל.
לקריאה נוספת:
קובנה
מזכרונותיו של הרב שמעון הוברבאנד על חופות בפולין בזמן המלחמה
מזכרונותיו של הרב סיני אדלר על חנוכה באושוויץ - בירקנאו
באתר יד ושם:
עדויות נוספות בנושא חיי דת בתקופת השואהבקדושה ובגבורה- מבט על אורח החיים הדתי בתקופת השואה (תערוכה מקוונת)
מערך שיעור – החגים היהודיים בתקופת השואה
