‏‏המרחקים באסטרונומיה נמדדים בצורה ישירה רק אל עצמים מעטים ביקום. בתוך מערכת השמש מדידות יכולות להיות מבוססת מכ"ם, כלומר על-ידי קליטת ההד של שידור גלים אלקטרומגנטיים אל מטרה; מרחקים כאלה נמדדים ב"יחידות אסטרונומיות" - יחידה אסטרונומית (י.א.) היא המרחק הממוצע בין הארץ לשמש, שהיא כ-150 מיליון ק"מ.

המרחק עד פלוטו, הרחוק מבין כוכבי הלכת, הוא כ-40 י.א. מרחקים אל הכוכבים הקרובים ביותר נמדדים בשיטת הפרלקסה (parallax), התזוזה היחסית של כוכב קרוב על רקע הכוכבים הרחוקים כתוצאה מתנועת ההקפה של כדור הארץ סביב השמש. מרחקים אלה נמדדים ביחידת ה-"פרסק" (parsec), שמסומנת ב-pc, מרחקו של גרם שמימי שמיקומו על כיפת השמים משתנה בשניית-קשת אחת עקב תנועת ההקפה של כדה"א סביב השמש. פרסק אחד שווה כ-205,000 י.א; במרחק של 10 פרסק מהשמש נמצאים כ-320 כוכבים.